מלח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מֶלַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלח
הגייה* melakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר (נקבה)
שורש מ־ל־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ מְלָחִים, מִלְחֵי־
גבישי מלח (1)
  1. תרכובת של נתרן וכלור המשמשת לתיבול מזון.
    • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.“ (ויקרא ב, פסוק יג)
    • ”גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל־אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא־יַעֲלֶה בָהּ כָּל־עֵשֶׂב...“ (דברים כט, פסוק כב)
    • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת?!“ (איוב ו, פסוק ו)
    • ”בְּפִלְפֵּל וּבְגַרְגִּיר מֶלַח וּבְכָל דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתֵּן לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת שבתפרק ו, משנה ה)
    • ”בּוֹזְקִין מֶלַח עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲלִיקוּ“ (משנה, מסכת ערוביןפרק י, משנה יד)
    • ”מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְסָד בַּסִּיד.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ב, משנה א)
    • ”כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׁוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ד)
  2. [כימיה] תרכובת יונית; תרכובת שנוצרת מתגובה של חומצה ובסיס.
    • גיר הוא סוג של מלח.

גזרון[עריכה]

  • למילה קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: פיניקית: בהגיית מלח 𐤌𐤋𐤇 . געז: malḥ, mǝlḥ, mǝlḥā ערבית בהגיית מִלְח : مِلْح.
  • בלשון חז"ל מופיע בלשון נקבה - מלח סדומית ככינוי ארכאי-תורני למלח שמקורו בים המלח שבישראל (בבלי ברכות ה).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מלח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלח

מַלָּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלח
הגייה* malakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַטָּל - אך עיינו בגיזרון
נטיות ר׳ מַלָּחִים; מַלַּח־, ר׳ מַלָּחֵי־
מלח
  1. לשון המקרא איש צוות באוניית סוחר. בהרחבה: ימאי, יורד ים, גם באוניות מלחמה.
    • "הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך" (יחזקאל כז כז)
    • "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם" (יונה א ה)
    • העירייה ארחה את מלחי הצי השישי שהגיעו לנמל.
    • את חגיגות היובל חתם ערב שירי מלחים.
  2. דֵּרוּג במחלקת הסיפון באוניית סוחר.
  3. דרגת חוגר בציי מלחמה המקבילה לדרגת טוראי בחילות יבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.[1]
    • ”נקבעו הדרגות בחיל הים הישראלי: [...] "מלח" הוא הדרגה המקבילה לטוראי ויתר הדרגות הן מלמטה למעלה, כדלקמן: מלח ראשון, רב מלח, סמל ורב סמל [...].“ ("הבֹקר", 22 בנובמבר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גזרון[עריכה]

  • מן המקרא. בניגוד לאטימולוגיה עממית נפוצה,[2] המילה מַלָּח איננה קשורה למֶלַח (כביכול מלשון מליחות הים). מקור המילה איננו שמי, אלא משומרית: malaḫ, הלחם של ma (= אנייה) + laḫ (= לנהוג, לכוון). המילה נשאלה לאכדית בצורה malāḫu, וממנה הגיעה לעברית תוך התאמתה למשקל קַטָּל הרגיל לציין בעלי מלאכה. מהאכדית התגלגלה המילה גם לצידונית (פיניקית) 𐤌𐤋𐤇 (מלח)[1] ולארמית מַלָּחָא, וממנה לערבית مَلَّاح (מַלָّאח). יש הסבורים שגם לעברית הגיעה המילה בתיווך הארמית ולא ישירות מן האכדית, אך אין לכך ראיות מכריעות.[3]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודות על יחזקאל כז כז: "מלחיך" - אוחזי המשוטות; "וחובליך" - מושכי חבלי הוילון.
  • מלבי"ם על יחזקאל כז כז: "מלחיך" מנהיגי הספינה, "וחובליך" רב החובל ר"ל העם והשרים.
  • מצודות על יונה א ה: "המלחים" – כן ייקראו מוליכי הספינות. וכן: "כל אניות הים ומלחיהם" (יחזקאל כז, ט).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ספן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחים

סימוכין[עריכה]

  1.   אברהם עקביה וסעדיה ר' גולדברג, מילון למונחי צבא. חיפה, הוצאת מגן, 1951.
  2.   ראו למשל את נאומו של פרופסור נחום סלושץ בפני ועד הלשון העברית הטוען שמקור המלה מכנענית.
  3.   Maximilian Ellenbogen, Foreign Words in the Old Testament: Their Origin and Etymology, London: Luzac, 1957, p. 103; Paul V. Mankowski, Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew, Winona Lake: Eisenbrauns, 2000, p. 93. בעברית ראו אצל יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 58; נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו: פרקי לשון לעם, ירושלים: ראובן מס, תרצ"ח, עמ' 14 (= לשוננו ח [תרצ"ז], עמ' 108)

מָלַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מלח
שורש וגזרה מ־ל־ח, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. זרה מלח על דבר מה.
    • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח“ (ויקרא ב, פסוק יג)\
    • הטבח מלח את הבשר.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: salt‏‏‏‏
השורש מלח

השורש מ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ל־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלַח מוֹלֵחַ

(ב׳ פעוּל: מָלוּחַ)

יִמְלַח מְלַח לִמְלֹחַ
נִפְעַל נִמְלַח נִמְלָח יִמַּלַח הִמָּלַח לְהִמָּלַח
הִפְעִיל הִמְלִיחַ מַמְלִיחַ יַמְלִיחַ הַמְלַח לְהַמְלִיחַ
הֻפְעַל הֻמְלַח מֻמְלָח יֻמְלַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. KAI 49 B: "[..]דן בן צנר המלח". ייתכן ש"מלח" פה הוא ממליח הדגים, ולא איש צוות באניה