מלח

מֶלַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלח
הגייה*	melakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר (נקבה)
שורש	מ־ל־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ מְלָחִים, מִלְחֵי־

גבישי מלח (1)

1. תרכובת של נתרן וכלור המשמשת לתיבול מזון.

   • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.“ (ויקרא ב, פסוק יג)
   • ”גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל־אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא־יַעֲלֶה בָהּ כָּל־עֵשֶׂב...“ (דברים כט, פסוק כב)
   • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת?!“ (איוב ו, פסוק ו)
   • ”בְּפִלְפֵּל וּבְגַרְגִּיר מֶלַח וּבְכָל דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתֵּן לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ה)
   • ”בּוֹזְקִין מֶלַח עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲלִיקוּ“ (משנה, מסכת ערובין – פרק י, משנה יד)
   • ”מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְסָד בַּסִּיד.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה א)
   • ”כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׁוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ד)

2. [כימיה] בהשאלה מן (1): תרכובת יונית; תרכובת שנוצרת מתגובה של חומצה ובסיס.

   • גיר הוא סוג של מלח.

גזרון

• המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית, ܡܠܚܐ (מִלְחָא); ערבית, مِلْح (מִלְח).
• בלשון חז"ל מופיע בלשון נקבה: מלח סדומית (בבלי ברכות ה).

צירופים

• אכל בלי מלח
• ברית מלח
• זרה מלח על הפצעים
• זרע מלח
• ים המלח
• מי מלח
• מלח בשול
• מלח הארץ
• מלח הימלאיה
• מלחי הרחה
• מלח מים
• מלח סדומית
• מלח שולחן

נגזרות

• מלחי
• מלחייה

תרגום

   תרגום

איטלקית: sale‏‏‏‏ אינדונזית: garam‏‏‏‏ אירית: salann‏‏‏‏ אמהרית: ጨው‏‏‏‏ (תעתיק: č̣äw) אנגלית: salt‏‏‏‏ אספרנטו: salo‏‏‏‏ ארמנית: աղ‏‏‏‏ (תעתיק: aġ) בסקית: gatz‏‏‏‏ גרוזינית: მარილი‏‏‏‏ (תעתיק: marili) גרמנית: Salz‏‏‏‏ הודית: लवण‏‏‏‏ (תעתיק: lavaṇ) הולנדית: הונגרית: só‏‏‏‏ וייטנמית: muối‏‏‏‏ ולשית: halen‏‏‏‏ זולו: itswayi‏, usawoti‏‏‏‏ טגלית: asin‏‏‏‏ טורקית: tuz‏‏‏‏ יוונית: άλας‏‏‏‏ (תעתיק: álas) יידיש: זאַלץ‏‏‏‏ יפנית: 塩‏‏‏‏ (תעתיק: shio) כורדית: xwê‏‏‏‏ לטינית: sal‏‏‏‏ מלאית: garam‏‏‏‏ מלטית: melħ‏‏‏‏ נורווגית: salt‏‏‏‏ סווהילית: chumvi‏‏‏‏ סנסקירית: लवण‏‏‏‏ (תעתיק: lavaṇa) ספרדית: sal‏‏‏‏ ערבית: مِلْح‏‏‏‏ (תעתיק: מִלְח) פולנית: sól‏‏‏‏ פורטוגלית: sal‏‏‏‏ פינית: suola‏‏‏‏ פרסית: نمک‏‏‏‏ (תעתיק: נַמַךְּ) צ'כית: sůl‏‏‏‏ צרפתית: sel‏‏‏‏ קוריאנית: 소금‏‏‏‏ (תעתיק: sogeum) 염‏‏‏‏ (תעתיק: yeom) רומנית: sare‏‏‏‏ רוסית: соль‏‏‏‏ (תעתיק: solʹ) שוודית: salt‏‏‏‏ תאילנדית: เกลือ‏‏‏‏ (תעתיק: glʉʉa)

ראו גם

• תפל
• ממולח

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלח

מַלָּח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלח
הגייה*	malakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַטָּל - אך עיינו בגיזרון
נטיות	ר׳ מַלָּחִים; מַלַּח־, ר׳ מַלָּחֵי־

מלח

1. לשון המקרא איש צוות באנייה

   • ”זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ, מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ; כָּל־אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ, לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ט)
   • ”וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו; וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם...“ (יונה א, פסוק ה)
   • העירייה ארחה את מלחי הצי השישי שהגיעו לנמל.
   • את חגיגות היובל חתם ערב שירי מלחים.

2. דֵּרוּג במחלקת הסיפון באוניית סוחר.
3. דרגת חוגר בציי מלחמה המקבילה לדרגת טוראי בחילות יבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.^[1]

   • ”נקבעו הדרגות בחיל הים הישראלי: [...] "מלח" הוא הדרגה המקבילה לטוראי ויתר הדרגות הן מלמטה למעלה, כדלקמן: מלח ראשון, רב מלח, סמל ורב סמל [...].“ ("הבֹקר", 22 בנובמבר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גזרון

• מן המקרא. בניגוד לאטימולוגיה עממית נפוצה,^[2] המילה מַלָּח איננה קשורה למֶלַח (כביכול מלשון מליחות הים). מקור המילה איננו שמי, אלא משומרית: malaḫ, הלחם של ma – אנייה, וכן laḫ – נהג, כיוון. המילה נשאלה לאכדית בצורה malāḫu, וממנה הגיעה לעברית תוך התאמתה למשקל קַטָּל הרגיל לציין בעלי מלאכה. מהאכדית התגלגלה המילה גם לצידונית (פיניקית) 𐤌𐤋𐤇 (מלח) ולארמית מַלָּחָא, וממנה לערבית مَلَّاح (מַלָּאח). יש הסבורים שגם לעברית הגיעה המילה בתיווך הארמית ולא ישירות מן האכדית, אך אין לכך ראיות מכריעות.^[3]

פרשנים מפרשים

• רש"י, בפירושו לשמות ל, פסוק לה אומר על "מְמֻלָּח" – כתרגומו, מעורב, שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה. ואומר אני שדומה לו "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים" (לעיל); "מַלָּחַיִךְ וְחוֹבְלַיִךְ" (יחזקאל כז, פסוק כז), ע"ש שמהפכין את המים במשוטות כשמנהיגים את הספינה, כאדם המהפך בכף ביצים טרופות, לערבן עם המים.
• הרמב"ן חולק עליו, באומרו: ועל דעתי נקראו חכמי הספנים מלחים, בעבור שהם יודעים טעם הים כאלו הם המרגישים במליחותו ובמתיקותו; כלומר, היודעים מתי יהיה מתוק ונאות להולכי הים, או מתי הוא רע ומר להם. ואין תופשי המשוטות נקראים מלחים, כי הספנים הזקנים יודעי הים הם מלחים; וכתיב ”וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט, מַלָּחִים; כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם, אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ.“ (יחזקאל כז, פסוק כט) הנה הם שלשה, תופשי משוט והמלחים והחובלים.
• אבן עזרא: "ויראו המלחים" – יועצי הספינה, כמו: "מלחייך וחובליך". ויפת אמר, כי מלח היו מוליכים.

צירופים

• מלח פשוט
• מלח כשיר
• רב מלחים
• מלח ראשון
• רב מלח
• שוליית מלחים

מילים נרדפות

• יורד ים
• ימאי
• ספן

תרגום

   איש צוות באנייה

איטלקית: marinaio‏, marittimo‏‏‏‏ אינדונזית: kelasi‏, pelaut‏‏‏‏ אירית: maraí‏‏‏‏ אנגלית: sailor‏, seaman‏‏‏‏ אספרנטו: maristo‏‏‏‏ ארמנית: նավաստի‏‏‏‏ (תעתיק: navasti) նավազ‏‏‏‏ (תעתיק: navaz) גרוזינית: მეზღვაური‏‏‏‏ (תעתיק: mezɣvauri) גרמנית: Matrose‏, Seemann‏‏‏‏ הודית: नाविक‏‏‏‏ (תעתיק: nāvik) माँझी‏‏‏‏ (תעתיק: māñjhī) ख़लासी‏‏‏‏ (תעתיק: xalāsī) הולנדית: matroos‏, zeeman‏‏‏‏ הונגרית: matróz‏, tengerész‏, hajós וייטנמית: thuỷ thủ‏, lính thuỷ‏‏‏‏ ולשית: morwr‏‏‏‏ טורקית: gemici‏, kalyoncu‏, denizci יוונית: ναύτης‏‏‏‏ (תעתיק: náftis) יידיש: שיפֿער‏‏‏‏ יפנית: 船員‏‏‏‏ (תעתיק: sen'in) 水夫‏‏‏‏ (תעתיק: suifu) 水兵‏‏‏‏ (תעתיק: suihei) 海員‏‏‏‏ (תעתיק: kaiin) כורדית: deryavan‏‏‏‏ לטינית: nauta‏‏‏‏ מלאית: kelasi‏, pelaut‏‏‏‏ מלטית: baħħar‏‏‏‏ נורווגית: matros‏, sjømann‏‏‏‏ סווהילית: baharia‏‏‏‏ סנסקירית: नाविक‏‏‏‏ (תעתיק: nāvika) ספרדית: marinero‏‏‏‏ ערבית: ملاح‏‏‏‏ (תעתיק: מַלָּאח) بحار‏‏‏‏ (תעיתיק: בַחָּאר) פולנית: marynarz‏, żeglarz‏‏‏‏ פורטוגלית: marinheiro‏, marujo‏‏‏‏ פינית: matruusi‏, merimies‏‏‏‏ פרסית: ملوان‏‏‏‏ (תעתיק: מַלַוָאן) ناوبر‏‏‏‏ (תעתיק: נָאוְבַר) צ'כית: námořník‏, mariňák‏‏‏‏ צרפתית: matelot‏, marin‏‏‏‏ קוריאנית: 선원‏‏‏‏ (תעתיק: seonwon) 수부‏‏‏‏ (תעתיק: subu) 수병‏‏‏‏ (תעתיק: subyeong) 해원‏‏‏‏ (תעתיק: haewon) רומנית: marinar‏, matelot‏, matroz רוסית матрос‏‏‏‏ (תעתיק: matrós) моряк‏‏‏‏ (תעתיק: morják) שוודית: matros‏, sjöman‏‏‏‏ תאילנדית: กะลาสี‏‏‏‏ (תעתיק: gà-laa-sǐi) ลูกเรือ‏‏‏‏ (תעתיק: lûuk-rʉʉa) ทหารเรือ‏‏‏‏ (תעתיק: tá-hǎan-rʉʉa) นาวิก‏‏‏‏ (תעתיק: naa-wík)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ספן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחים

ראו גם

• חובל

סימוכין

1. ↑  אברהם עקביה וסעדיה ר' גולדברג, מילון למונחי צבא. חיפה, הוצאת מגן, 1951.
2. ↑  ראו למשל את נאומו של פרופסור נחום סלושץ בפני ועד הלשון העברית הטוען שמקור המלה מכנענית.
3. ↑  Maximilian Ellenbogen, Foreign Words in the Old Testament: Their Origin and Etymology, London: Luzac, 1957, p. 103; Paul V. Mankowski, Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew, Winona Lake: Eisenbrauns, 2000, p. 93. בעברית ראו אצל יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 58; נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו: פרקי לשון לעם, ירושלים: ראובן מס, תרצ"ח, עמ' 14 (= לשוננו ח [תרצ"ז], עמ' 108)

מָלַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	מלח
שורש וגזרה	מ־ל־ח, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. זרה מלח על דבר מה.

   • ”וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.“ (ויקרא ב, פסוק יג)
   • ”הַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן, טוֹבֵל אֶחָד אֶחָד בַּמֶּלַח וְאוֹכֵל; אִם מָלַח וְנָתַן לְפָנָיו, חַיָּב.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ד, משנה ג)
   • ”וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, הַיּוֹצֵק, הַבּוֹלֵל, הַפּוֹתֵת, הַמּוֹלֵחַ, הַמֵּנִיף, הַמַּגִּישׁ, הַמְסַדֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן, [...] פָּטוּר.“ (משנה, מסכת זבחים – פרק יד, משנה ג)
   • הטבח מלח את הבשר.

מילים נרדפות

• המליח

תרגום

• אנגלית: salt‏‏‏‏