מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פטיש
|
| הגייה* |
patish
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
פ־ט־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קַטִּיל
|
| נטיות |
ר׳ פַּטִּישִׁים; פַּטִּישׁ־, ר׳ פַּטִּישֵׁי־
|
פטיש של נגרים וטפסנים עם מעקר
פטיש של נפחים ובנאים
יידוי פטיש באיצטדיון האתלטיקה
- לשון המקרא כלי עבודה ידני בעל ידית העשויה לרוב מעץ, וראש קשה בעל קצה שטוח. משמש להכאה בחומר לשם שינוי צורתו או שבירתו, וכן לשם קיבועו של מסמר לתוך משטח מוצק.
- ”וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת-צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת-הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מא, פסוק ז)
- ”הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם-יְהוָה וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע.“ (ירמיהו כג, פסוק כט)
- ”...הַמְכַבֶּה; וְהַמַּבְעִיר; הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ; הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת; הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב)
- עצם הפטיש שבאוזן מחוברת לעור התף ומכה על עצם הסדן.
- כלי מכני המשמש למטרות הדומות לאלה שלהן משמש פטיש יד.
- "הך, פטיש, עלה וצנח / כבישי בטון בחול נמתח" ("שיר הכביש" , נתן אלתרמן)
- (ספורט) כדור ברזל שמטילים בתחרויות ספורט. ענף אתלטי זה נקרא יידוי פטיש.
- [סלנג] אדם מוצלח מאד, חזק.
- לשון המקרא [ארמית] בגד עליון הנלבש על החזה.
- ”בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא.“ (דניאל ג, פסוק כא)
- מן המקרא.
- במגילת ישעיה א (1QIsaa) מופיעה הצורה: "פלטיש", וחוקרים משערים שזו הצורה המקורית שהתקצרה כתוצאה מדיסימילציה (ויש אומרים שהשמטת הל' היא מקור הדגש).[1]
 ערך בוויקיפדיה: פטיש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פטישים |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פטיש
|
| הגייה* |
fetish
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- חפץ עשוי, מלאכת יד, מתוך אמונה שיש בו כוחות אלהיים או מגים; בעקר סוג מסוים של פסלים כאלה שנמצאו באפריקה ובאמריקה הצפונית.
- בהשאלה: חפץ מוערך מאד ומעורר ריגוש הרבה יותר מהרגיל לחפץ בשימוש דומה.
- הרלי־דיוידסון הוא לא אופנוע - הוא פטיש.
- בהשאלה: חלק גוף, חפץ, חלק לבוש המעורר ריגוש מיני אצל מי שיש לו קִבעון עליו.
- מפורטוגלית: feitiço, במקור מלטינית: facticius - חפץ מיוצר, עבודת יד; התקבל בצרפתית בצורה הנוכחית fétiche, וממנה הגיע לשפות אירופה ולעברית.
- ↑ E. Lipiński, Semitic Languages: Outline of a Comparative Grammar, 2001, p. 182.
ערך בוויקיפדיה: פטיש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פטישים