צד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צָד[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | צד |
שורש וגזרה | צ־ו־ד |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- תפס בעל חיים, ומנע את חרותו.
- ”אָבַד חָסִיד מִן-הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת-אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם.“ (מיכה ז, פסוק ב)
- ”כִּי בְעַד-אִשָּׁה זוֹנָה עַד-כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד.“ (משלי ו, פסוק כ)
- ”צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם.“ (איכה ג, פסוק נב)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת, חַיָּב.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יג, משנה ה)
- ”שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב, וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יד, משנה א)
- תקף חית בר והרגהּ.
גיזרון[עריכה]
השורש צ־ו־ד נמצא במקרא, קרוב אל השורש צ־ד־י/ה צדה שמשמעו פגיעה מכוונת. מקבילה בערבית: صادَ (צַאדַ) במשמעות זהה.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
”אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב) | ||
---|---|---|
להכנת לחם | הַזּוֹרֵעַ • וְהַחוֹרֵשׁ • וְהַקּוֹצֵר • וְהַמְעַמֵּר • הַדָּשׁ • וְהַזּוֹרֶה • הַבּוֹרֵר • הַטּוֹחֵן • וְהַמְרַקֵּד • וְהַלָּשׁ • וְהָאוֹפֶה | |
להכנת בגד | הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר • הַמְלַבְּנוֹ • וְהַמְנַפְּצוֹ • וְהַצּוֹבְעוֹ • וְהַטּוֹוֶה • וְהַמֵּסֵךְ • וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין • וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין • וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין • הַקּוֹשֵׁר • וְהַמַּתִּיר • וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת • הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת | |
להכנת ספר | הַצָּד צְבִי • הַשּׁוֹחֲטוֹ • וְהַמַּפְשִׁיטוֹ • הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ • וְהַמּוֹחֲקוֹ • וְהַמְחַתְּכוֹ • הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת • וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת | |
לבניין | הַבּוֹנֶה • וְהַסּוֹתֵר • הַמְכַבֶּה • וְהַמַּבְעִיר • הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ • הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת |
צַד[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צד |
הגייה* | tsad |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ד־ד |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צְדָדִים נס׳ צִדָּהּ צִדּוֹ. נס׳ ר׳ צְדָדָיו |
- כיוון, אחד מששת הממדים לכל גוף או מרחב.
- ”כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ: אֵילַת מִן הַדָּרוֹם, וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב, וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ה, משנה ב)
- החלק בגוף פחות או יותר סימטרי אשר משתקף בציר הסימטריה.
- ”וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.“ (שמות כה, פסוק לב)
- ”וְהִנֵּה נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבוֹתִים וְלֹא-תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל-צִדֶּךָ עַד-כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ“ (יחזקאל ד, פסוק ח)
- ”יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ כָּל-הַנַּחְלוֹת עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה אֶל-הַחוּצָה.“ (יחזקאל לד, פסוק כא)
- ”אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא לְצִדְדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ח, משנה ד)
- מקום הסמוך לחפץ או לגוף.
- ”מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר-מִצַּד בֵּית-אֵל אֶחָד.“ (יהושע יב, פסוק ט)
- ”יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ.“ (תהלים צא, פסוק ז)
- ”בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ז, משנה א)
- באתי ועמדתי לצד אבי.
- (דפוס) עמוד בספר.
- בספר בקורת התלמוד צד 42 העתיק את דברי הירושלמי.
- בהשאלה: סיבה, הגורם לדבר.(יחודה של סיבה אחת מתוך כמה)
- התנגדתי למינוי שלך מצד זה שלא כדאי שאשתך תשאר לבד בבית.