הפשיט
הִפְשִׁיט
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הפשיט |
| שורש וגזרה | פ־שׁ־ט, גזרת השלמים |
| בניין | הִפְעִיל |
- הסיר מעל גופו של אחר.
- ”וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־בָּא יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת־יוֹסֵף אֶת־כֻּתָּנְתּוֹ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.“ (בראשית לז, פסוק כג)
- ”וְהַפְשֵׁט אֶת־אַהֲרֹן אֶת־בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת־אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף, וּמֵת שָׁם.“ (במדבר כ, פסוק כו)
- ”וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת־בְּגָדָיִךְ; וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ.“ (יחזקאל כג, פסוק כו)
- ”פֶּן־אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה, וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ...“ (הושע ב, פסוק ה)
- ”כִּי־תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם; וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט.“ (איוב כב, פסוק ו)
- ”הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ג)
- ”הַמַּפְשִׁיט בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, בַּטְּהוֹרָה וּבַטְּמֵאָה, בַּדַּקָּה וּבַגַּסָּה, לְשָׁטִיחַ, כְּדֵי אֲחִיזָה; וּלְחֵמֶת, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הֶחָזֶה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ט, משנה ג)
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- פישט (2)
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: undress
| ”אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב) | ||
|---|---|---|
| להכנת לחם | הַזּוֹרֵעַ • וְהַחוֹרֵשׁ • וְהַקּוֹצֵר • וְהַמְעַמֵּר • הַדָּשׁ • וְהַזּוֹרֶה • הַבּוֹרֵר • הַטּוֹחֵן • וְהַמְרַקֵּד • וְהַלָּשׁ • וְהָאוֹפֶה | |
| להכנת בגד | הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר • הַמְלַבְּנוֹ • וְהַמְנַפְּצוֹ • וְהַצּוֹבְעוֹ • וְהַטּוֹוֶה • וְהַמֵּסֵךְ • וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין • וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין • וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין • הַקּוֹשֵׁר • וְהַמַּתִּיר • וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת • הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת | |
| להכנת ספר | הַצָּד צְבִי • הַשּׁוֹחֲטוֹ • וְהַמַּפְשִׁיטוֹ • הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ • וְהַמּוֹחֲקוֹ • וְהַמְחַתְּכוֹ • הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת • וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת | |
| לבניין | הַבּוֹנֶה • וְהַסּוֹתֵר • הַמְכַבֶּה • וְהַמַּבְעִיר • הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ • הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת | |