רשות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: רִשּׁוּת.

רְשׁוּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רשות
הגייה* reshut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ש־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות ר׳ רְשׁוּיוֹת. רְשׁוּתִי רְשׁוּתוֹ
  1. זכות לעשות דבר מה אשר ניתנה.
  2. בהשאלה (1): שאינו חובה או מצוה.
    • "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת, אַף קָצִיר רְשׁוּת, יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר." (משנה, מסכת שביעיתפרק א, משנה ד)
    • "וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד – קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין, [...] וּשְׁטָרֵי בֵּרוּרִין וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין וְאִגְּרוֹת שֶׁל רְשׁוּת." (משנה, מסכת מועד קטןפרק ג, משנה ג)
    • "בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת; אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ." (משנה, מסכת סוטהפרק ח, משנה ז)
  3. שטח מוגדר בשימוש מסוים ובשליטה בו.
    • "...הַמְכַבֶּה, וְהַמַּבְעִיר, הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ, הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת; הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת." (משנה, מסכת שבתפרק ז, משנה ב)
    • "הַצָּדָן לְצֹרֶךְ – חַיָּב, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ – פָּטוּר; חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, הַצָּדָן – פָּטוּר, וְהַחוֹבֵל בָּהֶן – חַיָּב." (משנה, מסכת שבתפרק יד, משנה א)
    • "כָּל גַּגּוֹת הָעִיר, רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ." (משנה, מסכת עירוביןפרק ט, משנה א)
    • " גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם, אוֹ שֶׁגָּנַב חוּץ מֵרְשׁוּתָם וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם, אוֹ שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; אֲבָל גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם פָּטוּר." (משנה, מסכת בבא קמאפרק ז, משנה ה)
  4. בעלות, שליטתו הקניינית של אדם.
    • "גֵּר וְנָכְרִי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם נָכְרִי, יָכֹל הוּא לוֹמַר – טֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי מָעוֹת, אַתָּה יַיִן וַאֲנִי פֵרוֹת; וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר – אָסוּר." (משנה, מסכת דמאיפרק ו, משנה י)
    • "אֵין מְחַלְּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל אֲסִימוֹן וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא, וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ." (משנה, מסכת מעשר שניפרק א, משנה ב)
    • "לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּת הַבַּעַל לַנִּשּׂוּאִין; מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל." (משנה, מסכת כתובותפרק ד, משנה ה)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

רָשׁוּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רשות
הגייה* rashut
חלק דיבר
מין נקבה
שורש ר־א־ש
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות ר׳ רָשׁוּיוֹת.
  1. הישות השלטת, מלכות
    • "ואל תתוודע לרשות" (אבות)
    • "הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן" (אבות פרק ב)
    • "אם יהיו כל הימים דיו...אין מספיקין לכתוב חללה של רשות" (בבלי שבת יא ע"א)
  2. (השימוש כיום) גוף מנהלי, תוך מדינתי.
    • הרשות הפלסטינית שואפת לקבל מעמד של מדינה.
    • הכנסת היא הרשות המחוקקת, בית המשפט שייך לרשות השופטת.

גיזרון[עריכה]

כנראה ראש + ־וּת , תוך השמטת האל"ף. רָאשׁוּת.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

בלשון חז"ל לפעמים גם במובן אלוהות מלכות שמיימית. קיים בלבול בין משמעות זו למשמעות רְשות. דוגמה בדברי חז"ל "פתח למינים כביכול שתי רשויות הן"(תנחומא קדושים ד. ועוד), אין הכוונה אלא לרָשות.