מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רשות
הגייה * reshut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־שׁ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות ר׳ רְשׁוּיוֹת. רְשׁוּתִי רְשׁוּתוֹ
זכות לעשות דבר מה אשר ניתנה .
”נָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בִרְשׁוּת , אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק א, משנה א ) ”הַקַּדָּר שֶׁהִכְנִיס קְדֵרוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת , וְשִׁבְּרָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, פָּטוּר; [...] וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת , בַּעַל חָצֵר חַיָּב.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ה, משנה ב ) ”הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה , ובְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן; וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה טו ) "וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי הָחֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד." (הנרות הללו ) בהשאלה מן (1): שאינו חובה או מצוה.
”רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת , אַף קָצִיר רְשׁוּת , יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ד ) ”וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד – קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין, [...] וּשְׁטָרֵי בֵּרוּרִין וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין וְאִגְּרוֹת שֶׁל רְשׁוּת .“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה ג ) ”בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת ; אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ח, משנה ז ) שטח מוגדר בשימוש מסוים ובשליטה בו.
”...הַמְכַבֶּה, וְהַמַּבְעִיר, הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ, הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת ; הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב ) ”הַצָּדָן לְצֹרֶךְ – חַיָּב, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ – פָּטוּר; חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ , הַצָּדָן – פָּטוּר, וְהַחוֹבֵל בָּהֶן – חַיָּב.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יד, משנה א ) ”כָּל גַּגּוֹת הָעִיר, רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ט, משנה א ) ” גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם , אוֹ שֶׁגָּנַב חוּץ מֵרְשׁוּתָם וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם , אוֹ שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם , מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; אֲבָל גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם פָּטוּר.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ז, משנה ה ) בעלות, שליטתו הקניינית של אדם.
”גֵּר וְנָכְרִי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם נָכְרִי, יָכֹל הוּא לוֹמַר – טֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי מָעוֹת, אַתָּה יַיִן וַאֲנִי פֵרוֹת; וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר – אָסוּר.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ו, משנה י ) ”אֵין מְחַלְּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל אֲסִימוֹן וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא, וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ .“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק א, משנה ב ) ”לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּת הַבַּעַל לַנִּשּׂוּאִין; מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ד, משנה ה ) לשון חז"ל רְשׁוּ .אוגריתית אִרשְׁת 𐎛𐎗𐎌𐎚 ỉršt בקשה, משאלה, הזמנה מסוחר. השוו גזרון ארשת . 3,4.authority
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רשות
הגייה * rashut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־א־ש
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות רָשׁוּת־, ר׳ רָשׁוּיוֹת.
לשון חז"ל מלכות
”וְשֶׁלֹּא יְהוּ מִינִין אוֹמְרִים, הַרְבֵּה רָשׁוּיוֹת בַּשָּׁמָיִם; וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה ה ) ”שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם; שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת .“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה י ) ”הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת , שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ג ) עברית חדשה הרשות הפלסטינית שואפת לקבל מעמד של מדינה.
הכנסת היא הרשות המחוקקת , בית המשפט שייך לרשות השופטת. , תוך השמטת האל"ף. רָאשׁוּת .
בלשון חז"ל לפעמים גם במובן אלוהות מלכות שמיימית. קיים בלבול בין משמעות זו למשמעות רְשות. דוגמה בדברי חז"ל "פתח למינים כביכול שתי רשויות הן"(תנחומא קדושים ד. ועוד), אין הכוונה אלא לרָשות. 
יש להוסיף לדף זה את הערך: רִשּׁוּת.
