החריש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הֶחֱרִישׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא החריש
שורש וגזרה ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים
בניין הִפְעִיל
  1. שתק, לא דיבר.
    • וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם. (בראשית לד ה)
    • ”מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה“ (איוב יג, פסוק ה)
    • ”הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר“ (איוב לג, פסוק לא)
    • ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה“ (איוב לג, פסוק לג)
    • וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. (משלי יא יב)
  2. עברית חדשה מפריע לשמיעה, מביא לחרשות.
    • רעש התזמורת החריש את אוזניי.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש
הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ
הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

ראו גם[עריכה]