החריש

הֶחֱרִישׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	החריש
שורש וגזרה	ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים
בניין	הִפְעִיל

1. שתק, לא דיבר.

   • וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם. (בראשית לד ה)
   • ”מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה“ (איוב יג, פסוק ה)
   • ”הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר“ (איוב לג, פסוק לא)
   • ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה“ (איוב לג, פסוק לג)
   • וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. (משלי יא יב)

2. עברית חדשה מפריע לשמיעה, מביא לחרשות.

   • רעש התזמורת החריש את אוזניי.

מילים נרדפות

• נדם (1)

תרגום

• אנגלית: keep quiet‏‏‏‏‏ (1), deafen‏‏‏‏‏ (2)
• ערבית: خَرسَ‏‏‏‏‏ (1)

השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

ראו גם

• חרש
• החרש
• התחרש
• נחרש