מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הֶחֱרִישׁ[עריכה]
- שתק, לא דיבר.
- וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם. (בראשית לד ה)
- ”מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה“ (איוב יג, פסוק ה)
- ”הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר“ (איוב לג, פסוק לא)
- ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה“ (איוב לג, פסוק לג)
- וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. (משלי יא יב)
- עברית חדשה מפריע לשמיעה, מביא לחרשות.
- רעש התזמורת החריש את אוזניי.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש חרש ב
|
השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ח־ר־שׁ ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חָרַשׁ
|
חוֹרֵשׁ
|
יֶחֱרַשׁ
|
חֲרֹשׁ
|
לַחֲרֹשׁ
|
נִפְעַל
|
נֶחְרַשׁ
|
נֶחְרָשׁ
|
יֵחָרֵשׁ
|
הֵחָרֵשׁ
|
לְהֵחָרֵש
|
הִפְעִיל
|
הֶחְרִישׁ
|
מַחְרִישׁ
|
יַחְרִישׁ
|
הַחְרֵשׁ
|
להַחְרִישׁ
|
הֻפְעַל
|
הָחְרַשׁ
|
מָחְרָשׁ
|
יָחְרַשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחָרֵשׁ
|
מִתְחָרֵשׁ
|
יִתְחָרֵשׁ
|
הִתְחָרֵשׁ
|
לְהִתְחָרֵשׁ
|
| |
|