לדלג לתוכן

החריש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֶחֱרִישׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא החריש
שורש וגזרה ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים
בניין הִפְעִיל
  1. שתק, לא דיבר.
    • וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם. (בראשית לד ה)
    • ”מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה“ (איוב יג, פסוק ה)
    • ”הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר“ (איוב לג, פסוק לא)
    • ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה“ (איוב לג, פסוק לג)
    • וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. (משלי יא יב)
  2. עברית חדשה מפריע לשמיעה, מביא לחרשות.
    • רעש התזמורת החריש את אוזניי.

גיזרון

[עריכה]
הביטוי "ויהי כמחריש" מקורו בשיבוש (המופיע גם בברית הישנה של הנוצרים). בפסוק נכתב אודות שאול המלך שכביכול מחריש אל מול השפלתו בידי בני בליעל ספקנים. אולם משנמצאה מגילת חזון שמואל שנכתבה כנראה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לפנה"ס, הסתבר שהכתיב הוא "ויהי, כמחדש" / מגילת חזון שמואל מן ים המלח, (4QSAM-a). גרסה זו קרובה לגרסת השבעים: 'ויהי כמחדש' . לפני מלים אלה בא במגילה קטע, שאיננו בנוסח המסורה וגם לא בתרגום השבעים אך לפי הכתוב בקדמוניות [1] שהיה ידוע ליוסף בן מתתיהו ובו מסופר על נחש מלך בני עמון הלוחץ את בני גד ואת בני ראובן בחזקה מנקר את עין ימינם מטיל אימה ופחד על ישראל עד ששבעת אלפים איש נאלצים לנוס מפני בני עמון לעבר יבש גלעד. קטע זה פותח את הסיפור על הצלת יביש גלעד בידי שאול [2] ומבהיר את רקעו [3]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש
הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ
הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. קדמוניות היהודים ו', פסקות: סח'-עא'
  2. שמואל א' יא'
  3. משה גרינברג ושמואל אחיטוב, מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא - שמואל א', רעננה, האוניברסיטה העברית בירושלים. עם עובד י"ל מאגנס, 1996, עמוד: 18