מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא שזר ופתל סיבים ויצר מהם חוט.
- ”וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים“ (שמות לה, פסוק כו)
- שיעור המלבן והמנפץ הצובע הטווה כמלא רוחב הסיט כפול
- העכביש טווה את קוריו.
 ערך בוויקיפדיה: טויה |
| השורש טוה |
|
השורש ט־ו־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ט־ו־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
טָוָה |
טוֹוֶה
(ב׳ פעוּל: טָווּי) |
יִטְוֶה |
טְוֵה |
לִטְווֹת |
| נִפְעַל |
נִטְוָה |
נִטְוֶה |
יִטָּוֶה |
הִטָּוֶה |
לְהִטָּווֹת |
| הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
|
|
|
|
| פֻּעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
|
|
|
|
|
|