לדלג לתוכן

טוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

טָוָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא טווה
שורש וגזרה ט־ו־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שזר ופתל סיבים ויצר מהם חוט.
    • ”וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים“ (שמות לה, פסוק כו)
    • שיעור המלבן והמנפץ הצובע הטווה כמלא רוחב הסיט כפול
    • העכביש טווה את קוריו.

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: spin‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טויה
השורש טוה

השורש ט־ו־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ט־ו־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל טָוָה טוֹוֶה

(ב׳ פעוּל: טָווּי)

יִטְוֶה טְוֵה לִטְווֹת
נִפְעַל נִטְוָה נִטְוֶה יִטָּוֶה הִטָּוֶה לְהִטָּווֹת
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין-