טוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טָוָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ט־ו־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שזר ופתל סיבים ויצר מהם חוט.
    • ”וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים“ (שמות לה, פסוק כו)
    • שיעור המלבן והמנפץ הצובע הטווה כמלא רוחב הסיט כפול
    • העכביש טווה את קוריו

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טויה
השורש טוה

השורש ט־ו־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ט־ו־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל טָוָה טוֹוֶה

(ב׳ פעוּל: טָווּי)

יִטְוֶה טְוֵה לִטְווֹת
נִפְעַל נִטְוָה נִטְוֶה יִטָּוֶה הִטָּוֶה לְהִטָּווֹת
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין-