מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- לשון המקרא שזר ופתל סיבים ויצר מהם חוט.
- ”וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים“ (שמות לה, פסוק כו)
- שיעור המלבן והמנפץ הצובע הטווה כמלא רוחב הסיט כפול
- העכביש טווה את קוריו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: טויה |
| השורש טוה
|
|
השורש ט־ו־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ט־ו־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
טָוָה
|
טוֹוֶה
(ב׳ פעוּל: טָווּי)
|
יִטְוֶה
|
טְוֵה
|
לִטְווֹת
|
| נִפְעַל
|
נִטְוָה
|
נִטְוֶה
|
יִטָּוֶה
|
הִטָּוֶה
|
לְהִטָּווֹת
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: טויה