טחן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: טַחָן.

טָחַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טחן
שורש וגזרה ט־ח־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. מעך גוף מוצק עד אבק.
    • ”וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר-דָּק וַיִּזֶר עַל-פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁק אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (שמות לב, פסוק כ)
    • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
    • ”קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת.“ (ישעיהו מז, פסוק ב)
  2. [עממי] קיים יחסי מין.
    • תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי; וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין.“ (איוב לא, פסוק י)

גיזרון[עריכה]

  1. מן המקרא. מקבילה בערבית طحان.
  2. המובן הוא נתן שירות בלשון נקיה. ויש שהסבירו שזה נקרא כך מצד הדמיון לפעולת הרחיים, שהתחתון נייח והעליון רוכב עליו.[1] כך לדוגמא, הפסוק ”לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב“ (דברים כד, פסוק ו) מתפרש בתרגום המיוחס ליונתן על אדם המונע באמצעות כשפים מחתן וכלה להזדווג: "ולא יהוי גבר אסר חתנין וכלין בחרשין".
  • לדעת חז"ל (סוטה י ע"א) זו גם המשמעות בפסוק: ”...וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים.“ (שופטים טז, פסוק כא), אבל לדעת רוב המפרשים פירוש זה רחוק מהפשט.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  1. ר"א אזכרי, ספר חרדים, פרק ה אות מב.