חרישי

חֲרִישִׁי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרישי
הגייה^*	charishi
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ר־ש ב
דרך תצורה	חרש + ־ִי
נטיות	נ׳ חֲרִישִׁית, ר׳ חֲרִישִׁיִּים, חֲרִישִׁיּוֹת

שאינו משמיע קול.
- "אֵי שָׁם בְּלֵב הַלַּיְלָה דָּרוּךְ וַחֲרִישִׁי / אוֹרֵב לִי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי." (שבחי מעוז, מאת נעמי שמר)
- הוא נכנס לחדר בצעדים חרישיים, השטיח הרך בולע את הלמות פסיעותיו, האב היה שקוע בשינה עמוקה.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף...“ (יונה ד, פסוק ח)
הפירושים: א' משורש ח־ר־ש א שחורשת את הים; ב' משורש ח־ר־ש ב שמחרישה את האוזנים. הפירוש כיום הפוך לפירוש השני, אך גזור מאותו שורש.

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.