המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף...“ (יונה ד, פסוק ח) הפירושים: א' משורש ח־ר־שא שחורשת את הים; ב' משורש ח־ר־שב שמחרישה את האוזנים. הפירוש כיום הפוך לפירוש השני, אך גזור מאותו שורש. יש לציין כי ישנם פרשני מקרא קדומים המפרשים "רוח חרישית" - רוח שקטה ולא עזה, כדוגמת הרב אליעזר מבלגנצי.
