נפח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נֶפַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפח
הגייה* nefakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־פ־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְפָחִים; ס"ר נִפְחֵי־
  1. המרחב שגוף כלשהו תופס בחלל תלת ממדי.
    • ”הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ [...] תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶבֶן, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה לַמַּשּׂאוֹי.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ו, משנה ה)
    • אף על פי שאין משאו כבד כמשא החטין, הרי נפחן כנפח החטין והנפח כמשאו ר' עובדיה מברטנורא מסכת בבא מציעא פרק ו משנה ה
  2. [מחשבים] כמות המידע שמדיה מסוימת יכולה להכיל.
  3. [מתמטיקה] כינוי לאינטגרל מסדר כלשהו.

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אנגלית: volume‏‏‏‏‏ (1); capacity‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם[עריכה]

נַפָּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפח
הגייה* napakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־פ־ח
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נַפַּח־; נ׳ נַפָּחִית; ר׳ נַפָּחִים, נַפָּחֵי־; נ"ר נַפָּחִיּוֹת
נפחים בעבודתם
  1. לשון חז"ל מי שעוסק בעיבוד מוצרי ברזל ופלדה בדרך של ליבון עד התרככות החומר.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נפח (מקצוע)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נפחים

נָפַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נפח
שורש וגזרה נ־פ־ח, חפ"נ
בניין פָּעַל
  1. הזרים אוויר.
    • "הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם." (ישעיהו נד טז)
    • "מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ." (יחזקאל לז ט)

גזרון[עריכה]

  • ממקור קדם-שמי . אכדית בהגיית נפַּאחוֹ 𒃸𒃸 בהוראה העברית - 'נפח', מקביל לסורית נפח ܢܦܰܚ‎ ערבית בהגיית נֵפחֲא نَفَخَ‎ .
  • קיים גם בלשון מצרית, בהגיית: נֶפִי nfj בהוראת לנשוף או לשאוף, (השוו גזרון מניפה) .להלן הירוגליף 'נפי' בתוספת אידיאוגרמת (sail) - 'מפרש', הנופך במילה הקשר סמנטי של: רוח, נשיפה  :
    n
    f
    TAwA24

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: blow‏‏‏‏

נִפַּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניפח
שורש וגזרה נ־פ־ח, חפ"נ
בניין נִפְעַל
  1. התרחב מעבר לנורמלי.
    • "מתירא אני שליום אחרון תִּנָּפַח כרסי ותבקע." (במדבר רבה, נשא, פרשה ז, סימן ד)

גיזרון[עריכה]

לשון חז"ל משורש מקראי.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

נִפַּח (גם: נִפֵּחַ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נפח
שורש וגזרה נ־פ־ח, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. נשף או הזרים גז או נוזל ועל־ידי כך הגדיל נפח.
    • "בן לקיש הצר צורה בכלי והַמְנַפֵּחַ בכלי זכוכית חייב..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף ע"ה)
    • "...ואתה קח לך שלפוחית וּתְנַפְּחֶנָּה מלא באוויר, ותקשר את פיה הֵיטֵב" פינחס אליהו הורביץ, "ספר הברית", חלק א'
  2. בהשאלה, עגה הגזים בדבריו, הגזים בתיאור.
    • יוסי ניפח את הכאב של המכה עד כדי כך שהוריו נהיו אחוזי תזזית.

תרגום[עריכה]

נגזרות[עריכה]