אדמה

לערך העוסק באֲדֻמָּה; ראו אדם.

אֲדָמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדמה
הגייה^*	adama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ד־ם
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ אֲדָמוֹת; נס׳ אַדְמַת־, ר׳ אַדְמוֹת־

פני־השטח של כדור הארץ.
- ”וַיַּצְמַח יהוה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל...“ (בראשית ב, פסוק ט)
- ”וַיְהִי כְּכַלּתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.“ (במדבר טז, פסוק לא)
- ”לְמַעַן יִרָאוּךָ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר־הֵם חַיִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ.“ (מלכים א׳ ח, פסוק מ)
- ”הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ; יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ?“ (ישעיהו כח, פסוק כד)
- ”וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם; אָמַר יהוה אֱלֹהֶיךָ.“ (עמוס ג, פסוק ה)
- ”כִּי לֹא־יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן; וּמֵאֲדָמָה לֹא־יִצְמַח עָמָל.“ (איוב ה, פסוק ו)
החומר שממנו עשויה האדמה (1); סלע שהתפורר בדרך של בליה לכדי גושים קטנים.
- ”וַיָּרָץ אִישׁ־בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה, וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא; וּמַדָּיו קְרֻעִים, וַאֲדָמָה עַל־רֹאשׁוֹ.“ (שמואל א׳ ד, פסוק יב)
- ”אֵלּוּ כֵלִים מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל, כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, כְּלֵי חֶרֶס, וּכְלֵי נֶתֶר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק י, משנה א)

גיזרון

יש המקשרים את המילה אדמה לצבע אדום, ככל הנראה בשל צבעה; גם בערבית: حَمْرَاء (חַמְרָאא) – אדמה, מן أَحْمَر‎ (אַחְמָר) – אדום.
קיים קשר בין המילה אדמה למילה אדם: בעברית, האדם נוצר מן האדמה; גם בלטינית, Homo – אדם, מן Humus – אדמה.
אם הסעיפים לעיל אכן נכונים, ניתן לצייר מסלול רצוף של יצירת מילים הנובעות זו מזו: דם עמד בבסיס הצבע אדום; אדום הביא ליצירת המילה אדמה; ואדמה היא המקור לשם אדם.