אדמה

לערך העוסק באֲדֻמָּה; ראו אדם.

אֲדָמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדמה
הגייה^*	adama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ד־ם
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ אֲדָמוֹת; נס׳ אַדְמַת־, ר׳ אַדְמוֹת־

פני־השטח של כדור הארץ.
- הוא הרגיש כאילו האדמה נשמטה מתחת לרגליו.
- ”וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ז)
- ”וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ו)
החומר ממנו עשויה הקרקע.
- "הבא לי מעט אדמה מהשדה הסמוך," ביקש הסב מנכדו.
- ”וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ“ (שמואל א׳ ד, פסוק יב)

יש המקשרים את המילה אדמה לצבע אדום, ככל הנראה בשל צבעה; גם בערבית: حَمْرَاء (חַמְרָאא) – אדמה, מן أَحْمَر‎ (אַחְמָר) – אדום.
קיים קשר בין המילה אדמה למילה אדם: בעברית, האדם נוצר מן האדמה; גם בלטינית, Homo – אדם, מן Humus – אדמה.
אם הסעיפים לעיל אכן נכונים, ניתן לצייר מסלול רצוף של יצירת מילים הנובעות זו מזו: דם עמד בבסיס הצבע אדום; אדום הביא ליצירת המילה אדמה; ואדמה היא המקור לשם אדם.