לדלג לתוכן

אלם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: אַלָּם.

אִלֵּם א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אילם
הגייה* ilem
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־ל־ם
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ אִלְּמִים; נ׳ אִלֶּמֶת; ר׳ אִלְּמֵי־, נ"ר אִלְּמוֹת־
  1. לשון המקרא שאינו יכול להשמיע קול. חסר יכולת דיבור.
    • ”וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'“ (שמות ד, פסוק יא)
    • ”מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים (חבקוק ב, פסוק יח)
    • אלמות עלולה לנבוע מחרשות מולדת, מנזק מוחי, אך גם מדיכאון או מטראומה נפשית
  2. בהשאלה: חסר קול, שותק, דומם.

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עוור, פיסח, קטע). השורש הוא א-ל-ם שעניינו שתיקה.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אִלֵּם ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אילם
שורש וגזרה א־ל־ם
בניין פיעל


  1. לשון המקרא הכין אלומה.
    • ”וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.“ (בראשית לז, פסוק ז)

גיזרון

[עריכה]
  • מופיע פעם יחידה, בפסוק לעיל מבראשית לז. פועל שאין לו מובן בפני עצמו, אלא בצירוף שם העצם, וביחוד לו.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אֵלֶם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלם
הגייה* elem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ל־ם
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא [מליצה] שתיקה, חוסר יכולת להשמיע קול, שקט, דממה.

גיזרון

[עריכה]
  • המקור מקראי. המילה מופיעה בספר תהילים בלבד (נו א, נח ב) ומשמעותה שם אינה ברורה.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אַלָּם

[עריכה]
  1. ראו אלים