התחרש

הִתְחָרֵשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	התחרש
שורש וגזרה	ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים, פ"ג
בניין	התפעל

1. לשון המקרא נִהֵל שִׂיחַ בְּחֶרֶשׁ.

   • ”...וַיָּסֹבּוּ וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ כָל הַלַּיְלָה בְּשַׁעַר הָעִיר; וַיִּתְחָרְשׁוּ כָל הַלַּיְלָה לֵאמֹר עַד אוֹר הַבֹּקֶר...“ (שופטים טז, פסוק ב)

2. לשון חז"ל נַעֲשָׂה חֵרֵשׁ.

   • "אלו שבית דין מקנין להן-מי שנתחרש בעלה או נשטה, או שהיה חבוש בבית האסורים" (משנה, סדר נשים, מסכת סוטה, פרק ד', ה')
   • " כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה פיקח שנשא פיקחת ונתחרשה אם רצה יוציא ואם רצה יקיים..." (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת יבמות, דף ע"ה, ב', פרק י"ד)

גיזרון

• הפועל מופיע פעם אחת במקרא במשמעותו הראשונה, משמעותו השנייה נשאלה מפי חז"ל.

מילים נרדפות

למשמעות (1):

• הִתְלַחְשֵׁשׁ
• הִתְלַחֵשׁ

למשמעות (2):

• הָחֳרַשׁ

ניגודים

למשמעות (1):

• רד
• הצטעק
• הצוויח