צמע

צִמֵּעַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צימע
הגייה^*
חלק דיבר
מין
שורש	צ־מ־ע
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	נ׳ צִמַּעַת ר׳ צִמְּעִים צִמְּעוֹת

לשון חז"ל [לא בשימוש] בעל סוג מסוים של מום באזניו. גדולות מידי או מקווצות מידי.
- ”גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו חוטמו גדול מאבריו או קטן מאבריו הצמם והצמע. איזה הוא צמע שאזניו קטנות והצמם שאזניו דומות לספוג“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ד)