מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השתתף בקרב או במלחמה, היה מעורב בעימות בו הופעל כח הזרוע או נעשה שימוש בכלי זין.
”רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי“ (תהלים לה , פסוק א ) .
אני יוספוס בן מתתיהו,עברי וכוהן, שבתחילה לחמתי נגד הרומאים ולאחר מכן נטלתי חלק במאורעות מתוך אונס (מלחמות היהודים ברומאים, יוסף בן מתתיהו ).
בהשאלה עשה מאמץ להשיג מטרה או להתגבר על מכשול.
היא לוחמת למען מתן זכות הצבעה לנשים.
השורש לחם א
השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ל־ח־ם א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
לָחַם
לוֹחֵם
יִלְחַם או יִלְחֹם
לְחַם או לְחֹם
לִלְחֹם
נִפְעַל
נִלְחַם
נִלְחָם
יִלָּחֵם
הִלָּחֵם
לְהִלָּחֵם
הִפְעִיל
הִלְחִים
מַלְחִים
יַלְחִים
הַלְחֵם
לְהַלְחִים
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְלַחֵם
מִתְלַחֵם
יִתְלַחֵם
הִתְלַחֵם
לְהִתְלַחֵם
אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
לחם
הגייה *
le khem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ל־ח־ם ג
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ לְחָמִים; לֶחֶם־, ר׳ לַחְמֵי־; כ׳ לַחְמִי; הפסק: לָחֶם
מאפה עשוי מבצק של קמח דגן (חיטה , שעורה , שיבולת שועל , שיפון ועוד). הלחם נחשב כמזון יסוד בחלק גדול מארצות העולם.
”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ.“ (בראשית ג , פסוק יט ) .
”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ.“ (שמות טז , פסוק ח )
”הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת.“ (ישעיהו נח , פסוק ז )
בתל אביב נפתחה חנות המוכרת סוגים שונים של לחם : לחם בתוספת זיתים, לחם מתובל בקימל ועוד.
המאפיות ברחבי הארץ מפיצות את הלחם למכולות ולרשתות השיווק בשעה מוקדמת בבוקר.
כל מאכל הדומה ללחם מבחינת המרקם.
בספר הזה מצאתי מתכון ללחם בננות, מין עוגה בטעם בננה.
בהשאלה: שם כללי לאוכל.
”וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.“ (בראשית כח , פסוק כ )
”עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.“ (דברים י , פסוק יח )
”וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד אַל תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת כָּל שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד.“ (שמואל ב׳ טז , פסוק ז )
בהשאלה: פרנסה, יכולת להתקיים.
עובדי המפעל הפגינו נגד הפיטורים בקריאות: "לחם , עבודה".
אני חייבת למצוא עבודה, אני צריכה להביא לחם לילדים שלי.
השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: לחם א ). בערבית פירוש המילה لَحْم (לַחְם) הוא "בָּשָׂר ", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה ציד , והמזון המופק מן הציד. עם המעבר לחקלאות באזור הסהר הפורה , השתנתה התזונה, כך שעיקר המזון בא מגידולי דגן. משמעות המילה "לחם" השתנתה בשפות השמיות שדוברו באזור הסהר הפורה (עברית , ארמית , אוגריתית ועוד) על פי השינוי בהרכב התזונה.
גם בתנ"ך מופיעה לפעמים המלה "לֶחֶם" במשמעות "בָּשָׂר". למשל ”וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים“ (צפניה א , פסוק יז ) , שם מפרש רשי "'ולחומם' - בשרם, ולשון ערבי 'בשר' קורין 'אל לחם'"; ”אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי *לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי“ (במדבר כח , פסוק ב ) , ועוד.
יש שֶששיכוּ את השם העברי 'לחם' כשריד לשמה של אלוהות קדומה לָחְמֻ laḫmu שנחשבה למגוננת ומיטיבה, לָחְמֻ הוא בנם בכורם של אבסו ותיהמת . ושמו שימש בהוראת כוכב או קבוצת כוכבים, בתקופה השומרית היתה משמעותו קשורה בבוץ וכונה 'הבוצי' או ה-עִיסָ תִּי, וכמה חוקרים, כמו ויליאם פ. אלברייט שיערו כי שמה של בית לחם התייחס במקור לאל פוריות כנעני המקושר ל-"לחמו" Laḫmu/Laḫamu, ולא שם העצם הכנעני 'לחם' ”יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים“ (שופטים ה , פסוק ח )
מילים נרדפות [ עריכה ]
אנגלית: bread
אמהרית: ዳቦ (הגייה: דַאבּוֹ)
ארמית: לַחְמָא
גאורגית პური (הגייה: פּוּרי)
גרמנית: Brot
טורקית: ekmek
יוונית: ψωμί (הגייה: פּסוֹמי)
יידיש: ברויט
מונגולית: талх (הגייה: טַלְח)
ספרדית: pan
ערבית: خبز (הגייה: חֻ'בְּז)
פרסית: نان (הגייה: נַאן)
צרפתית: pain
רוסית: хлеб (הגייה: חְלֶפּ)
מידע נוסף [ עריכה ]
המילה "לֶחֶם" וכן המילה "רֶחֶם" הן היחידות במשקל "קֶטֶל" שאות גרונית (במקרה זה ח') אינה גורמת לשינוי שני הסגולים לשני פתחים (כמו ביתר המילים על משקל זה כשאות השורש האמצעית גרונית: טַעַם, דַּחַף, צַעַר וכיו"ב).
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
לחם
השורש לחם ג
השורש ל־ח־ם ג הוא שורש מגזרת השלמים ע"ג .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ל־ח־ם ג
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
לָחַם
לוֹחֵם
יִלְחַם
לְחַם
לִלְחֹם
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
לחם
הגייה *
la kham
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ל־ח־ם ב
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ לְחָמִים
מתכת או נתך הנִתכים בטמפרטורה נמוכה ומשמשים להלחמה .
בעברית חדשה, יצירת שם עצם על-פי לשון חז"ל הלחים .
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
השורש לחם ב
השורש ל־ח־ם ב הוא שורש מגזרת השלמים ,ע"ג .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ל־ח־ם ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הִלְחִים
מַלְחִים
יַלְחִים
הַלְחֵם
לְהַלְחִים
הֻפְעַל
הֻלְחַם
מֻלְחָם
יֻלְחַם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
קישורים חיצוניים [ עריכה ]