לחם

לָחַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	לחם
שורש וגזרה	ל־ח־ם א, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. השתתף בקרב או במלחמה, היה מעורב בעימות בו הופעל כח הזרוע או נעשה שימוש בכלי זין.

   • ”רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי“ (תהלים לה, פסוק א).
   • אני יוספוס בן מתתיהו,עברי וכוהן, שבתחילה לחמתי נגד הרומאים ולאחר מכן נטלתי חלק במאורעות מתוך אונס (מלחמות היהודים ברומאים, יוסף בן מתתיהו).

2. בהשאלה עשה מאמץ להשיג מטרה או להתגבר על מכשול.

   • היא לוחמת למען מתן זכות הצבעה לנשים.

נגזרות

• לוחם
• לוחמה
• לחימה

תרגום

• אנגלית: fight‏‏‏‏‏

ראו גם

• מלחמה
• נלחם

לֶחֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לחם
הגייה*	lekhem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ח־ם ג
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ לְחָמִים; לֶחֶם־, ר׳ לַחְמֵי־; כ׳ לַחְמִי; הפסק: לָחֶם

כיכרות לחם

1. מאפה עשוי מבצק של קמח דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון ועוד). הלחם נחשב כמזון יסוד בחלק גדול מארצות העולם.

   • ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ.“ (בראשית ג, פסוק יט).
   • ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ.“ (שמות טז, פסוק ח)
   • ”הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת.“ (ישעיהו נח, פסוק ז)
   • בתל אביב נפתחה חנות המוכרת סוגים שונים של לחם: לחם בתוספת זיתים, לחם מתובל בקימל ועוד.
   • המאפיות ברחבי הארץ מפיצות את הלחם למכולות ולרשתות השיווק בשעה מוקדמת בבוקר.

2. כל מאכל הדומה ללחם מבחינת המרקם.

   • בספר הזה מצאתי מתכון ללחם בננות, מין עוגה בטעם בננה.

3. בהשאלה: שם כללי לאוכל.

   • ”וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.“ (בראשית כח, פסוק כ)
   • ”עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.“ (דברים י, פסוק יח)
   • ”וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד אַל תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת כָּל שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ז)

4. בהשאלה: פרנסה, יכולת להתקיים.

   • עובדי המפעל הפגינו נגד הפיטורים בקריאות: "לחם, עבודה".
   • אני חייבת למצוא עבודה, אני צריכה להביא לחם לילדים שלי.

גיזרון

1. השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: לחם א). בערבית פירוש המילה لَحْم (לַחְם) הוא "בָּשָׂר", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה ציד, והמזון המופק מן הציד. עם המעבר לחקלאות באזור הסהר הפורה, השתנתה התזונה, כך שעיקר המזון בא מגידולי דגן. משמעות המילה "לחם" השתנתה בשפות השמיות שדוברו באזור הסהר הפורה (עברית, ארמית, אוגריתית ועוד) על פי השינוי בהרכב התזונה.
   • גם בתנ"ך מופיעה לפעמים המלה "לֶחֶם" במשמעות "בָּשָׂר". למשל ”וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים“ (צפניה א, פסוק יז), שם מפרש רשי "'ולחומם' - בשרם, ולשון ערבי 'בשר' קורין 'אל לחם'"; ”אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי *לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי“ (במדבר כח, פסוק ב), ועוד.

• יש שֶששיכוּ את השם העברי 'לחם' כשריד לשמה של אלוהות קדומה לָחְמֻ laḫmu שנחשבה למגוננת ומיטיבה, לָחְמֻ הוא בנם בכורם של אבסו ותיהמת . ושמו שימש בהוראת כוכב או קבוצת כוכבים, בתקופה השומרית היתה משמעותו קשורה בבוץ וכונה 'הבוצי' או ה-עִיסָתִּי, וכמה חוקרים, כמו ויליאם פ. אלברייט שיערו כי שמה של בית לחם התייחס במקור לאל פוריות כנעני המקושר ל-"לחמו" Laḫmu/Laḫamu, ולא שם העצם הכנעני 'לחם' ”יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים“ (שופטים ה, פסוק ח)

צירופים

• אין אדם קונה דעתו בפת לחמו
• אם אין לחם תאכלו עוגות
• המוציא לחם מן הארץ
• בית לחם
• חדר הלחם
• כיכר לחם
• לא על הלחם לבדו יחיה אדם
• לא לחכמים לחם
• לחם אונים
• לחם אחיד
• לחם אמת
• לחם אנשים
• לחם בכורים
• לחם בפיתה
• לחם ברית
• לחם דמעה
• לחם המערכת
• לחם הפנים
• לחם הקודש
• לחם התמיד
• לחם וחמאה
• לחם ושעשועים
• לחם חובו
• לחם חסד
• לחם חוק
• לחם כזבים
• לחם לבן
• לחם משנה
• לחם סתרים
• לחם עוני
• לחם עצבים
• לחם עצלות
• לחם צר ומים לחץ
• לחם קלוי
• לחם שמים
• לחם שחור
• לחם שיפון
• לחם שקר
• לחם תנופה
• לחמו נתן, מימיו נאמנים
• מטה לחם
• נותן לחמו
• עובד אדמתו ישבע לחם
• פרוסת לחם
• פת לחם
• שבר את מטה לחמו
• שלח לחמך על פני המים

נגזרות

• לחמניה

מילים נרדפות

• פת

תרגום

אנגלית: bread‏‏‏‏ אמהרית: ዳቦ‏‏‏‏ (הגייה: דַאבּוֹ) ארמית: לַחְמָא גאורגית პური‏‏‏‏ (הגייה: פּוּרי) גרמנית: Brot‏‏‏‏ טורקית: ekmek‏‏‏‏ יוונית: ψωμί‏‏‏‏ (הגייה: פּסוֹמי)

יידיש: ברויט‏‏‏‏ מונגולית: талх‏‏‏‏ (הגייה: טַלְח) ספרדית: pan‏‏‏‏ ערבית: خبز‏‏‏‏ (הגייה: חֻ'בְּז) פרסית: نان‏‏‏‏ (הגייה: נַאן) צרפתית: pain‏‏‏‏ רוסית: хлеб‏‏‏‏ (הגייה: חְלֶפּ)

מידע נוסף

• המילה "לֶחֶם" וכן המילה "רֶחֶם" הן היחידות במשקל "קֶטֶל" שאות גרונית (במקרה זה ח') אינה גורמת לשינוי שני הסגולים לשני פתחים (כמו ביתר המילים על משקל זה כשאות השורש האמצעית גרונית: טַעַם, דַּחַף, צַעַר וכיו"ב).

ראו גם

• ככר
• מאפיה
• פרוסה
• פכסם מלחים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: לחם

השורש לחם ג
השורש ל־ח־ם ג הוא שורש מגזרת השלמים ע"ג. נטיות הפעלים ל־ח־ם ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל לָחַם לוֹחֵם יִלְחַם לְחַם לִלְחֹם נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

לַחַם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לחם
הגייה*	lakham
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ח־ם ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ לְחָמִים

1. מתכת או נתך הנִתכים בטמפרטורה נמוכה ומשמשים להלחמה.

גיזרון

• בעברית חדשה, יצירת שם עצם על-פי לשון חז"ל הלחים.

תרגום

• אנגלית: solder‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הלחמה

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - לחם