קשר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קָשַׁר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשר |
| שורש וגזרה | ק־שׁ־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא חִבר והִדק בחבל, ברצועה או בחוט; קשר חבל אל חבל או חבל אל כלונס וכו'.
- "וּקְשַׁרְתָּם לְאֹות עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (דברים ו ח)
- התחבר עם אחרים להפלת השלטון, זמם בסתר עם אחרים.
- "קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ." (מלכים א טז טז)
- הראה שיש מעורבות או יחס קרוב בין אנשים ומאורעות; הבין שיש מעורבות כזאת.
- הנאשם קשר עצמו לעברה.
- (ימאות) קָשַׁר (מִפְרָשׂ) - חיבר מפרש בחבל אל סקריה, מנור או גף.
גיזרון[עריכה]
- 4. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
יצר חיבור או יחס של קירבה
|
קשר מפרש
|
| ”אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב) | ||
|---|---|---|
| להכנת לחם | הַזּוֹרֵעַ • וְהַחוֹרֵשׁ • וְהַקּוֹצֵר • וְהַמְעַמֵּר • הַדָּשׁ • וְהַזּוֹרֶה • הַבּוֹרֵר • הַטּוֹחֵן • וְהַמְרַקֵּד • וְהַלָּשׁ • וְהָאוֹפֶה | |
| להכנת בגד | הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר • הַמְלַבְּנוֹ • וְהַמְנַפְּצוֹ • וְהַצּוֹבְעוֹ • וְהַטּוֹוֶה • וְהַמֵּסֵךְ • וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין • וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין • וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין • הַקּוֹשֵׁר • וְהַמַּתִּיר • וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת • הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת | |
| להכנת ספר | הַצָּד צְבִי • הַשּׁוֹחֲטוֹ • וְהַמַּפְשִׁיטוֹ • הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ • וְהַמּוֹחֲקוֹ • וְהַמְחַתְּכוֹ • הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת • וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת | |
| לבניין | הַבּוֹנֶה • וְהַסּוֹתֵר • הַמְכַבֶּה • וְהַמַּבְעִיר • הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ • הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת | |
| השורש קשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קִשֵּׁר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קישר |
| שורש וגזרה | ק־שׁ־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא כרך וחִבר.
- " כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה." (ישעיהו מט יח)
- יצר אפשרות תקשורת בין אנשים.
- הביא אנשים להכרות.
- העלה במחשבתו חִבור או יחס של סבה ותוצאה בין אנשים ומאורעות, הציג חִבור כזה.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
| השורש קשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קֶשֶׁר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשר |
| הגייה* | kesher |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ קְשָׁרִים; קֶשֶׁר־, ר׳ קִשְׁרֵי־ |
- לשון חז"ל חיבור בחבל, מיתר, חוט וכדומה. וביתר פירוט: חיבור בחבל ליצירת לולאה או עניבה; חיבור לאיחוד קצות חבל או קצות שני חבלים, וגם חיבור חבל לחפץ אחר.
- ”אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן: קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכֹל לְהַתִּירוֹ בְאַחַת מִיָּדָיו אֵין חַיָּבִין עָלָיו.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טו, משנה א)
- המינוח הימי המקצועי מבחין בין קשר (knot) לבין רֶכֶס (bend) ועֶנֶד (hitch), אך בלשון יום־יום נקראים כולם "קשרים".
- עברית חדשה חיבור, קירבה, יחס.
- ”שלום שפירושו, מלבד הסדרי בטחון [...], קשרי מסחר, תיירות ותרבות עם שכנינו.“ ("מעריב", 19 במרץ 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”גם עם אלה שכבר זכו להגיע ארצה – לא ניתק את הקשר.“ (מסע הילדים אל הארץ המובטחת, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)
- "כאשר בין שני מתשנים מתקיים קשר של תלות, דהיינו קשר נסיבתי, אפשר לבטא אותו כקשר מתימטי." (איילת שכטר, אקולוגיה של אוכלוסיות, 2003)
- לשון המקרא התאגדות לביצוע מעשה פשע או בגידה.
- ”וַיִּמְצָא מֶלֶךְ־אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל־סוֹא מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְלֹא־הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה...“ (מלכים ב׳ יז, פסוק ד)
- ”לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר, לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר; וְאֶת־מוֹרָאוֹ לֹא־תִירְאוּ, וְלֹא תַעֲרִיצוּ.“ (ישעיהו ח, פסוק יב)
- עברית חדשה קומוניקציה; העברת מידע חזותי, קולי, דיגיטלי וכו' בין בני אדם.
- ”המושל סדר מיד קשר טלפוני בין ראש עירית שכם ובין ראש עירית יפו.“ ("דאר היום", 8 במאי 1921, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (ימאות, תעופה) יחידת מהירות לכלי שיט, כלי טיס ורוחות, השווה למיל ימי אחד לשעה.
- ”אניות המשחית "וויטהול" ו"וורצ'סטר" שהלכו במהירות של עשרים קשרים הצליחו לתפוס את אנית המשא [...].“ ("דאר היום", 24 בנובמבר 1924, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- לשון חז"ל מפרק במערכת העצמות.
- "נטילת ידים לתרומה עד הפרק ולחולין עד קשרי אצבעותיו." (ירושלמי ברכות ח ב)
גיזרון[עריכה]
- מן ק-ש-ר, קָשַׁר. 6. גם בארמית נקרא כך קיטרי כמו גם לעין שבענפי העץ.
- מצרית קדומה: "ḳȝȝ-i-su", קָאִשְׂוּ, לקשור.[1]
צירופים[עריכה]
צירופים: קשרים בחבלים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קשר בחבל
|
התאגדות למעשה פשע
|
קומוניקציה
|
יחידת מהירות
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קשר (חבל) |
| ערך בוויקיפדיה: קשר (יחידת מידה) |
 ציטוטים בוויקיציטוט: קשר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קשרים בחבל |
- Knot באנציקלופדיה בריטניקה, 1911 (באנגלית)
סימוכין[עריכה]
- ↑ Mark Vygus, Middle Egyptian Dictionary, 2018. p. 1321
קַשָּׁר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשר |
| הגייה* | kashar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ קַשָּׁרִים |
- עברית חדשה (ספורט) תפקיד במשחק הכדורגל, בו השחקן נדרש לקשר בין חוליית ההגנה המחלצת כדור מהיריב לחוליית ההתקפה, שאמורה לכבוש.
- עברית חדשה (צבא) תפקיד צבאי של חייל האחראי על מערכות הקשר ביחידה.
צירופים[עריכה]
1[עריכה]
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
- אנגלית: midfielder
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ערך בוויקיפדיה: עמדות קישור בכדורגל |