עדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עָדַר[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עדר |
שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "עדרנו מדדנו סימנו בסרט / הכנו למסטיק גינה נהדרת" ("זרעים של מסטיק", לאה נאור)
גיזרון[עריכה]
- בנין פָּעַל בעברית חדשה מהשורש המקראי.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִדֵּר א[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עידר |
שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "טוב מי שהוא חוכר שדה אחת ומזבלה ומְעַדְּרָה" (בראשית רבה, פרשת וישלח, סימן ח')
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִדֵּר ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עידר |
שורש וגזרה | ע־ד־ר ב, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא החסיר, מנע ממישהו דבר־מה.
- ”וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר“ (מלכים א׳ ה, פסוק ז)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: deprive
ראו גם[עריכה]
השורש עדר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עֵדֶר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עדר |
הגייה* | eder |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ עֲדָרִים |
- לשון המקרא קבוצה נפרדת של צאן או של בהמות.
- ”שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
- לשון המקרא בהשאלה קבוצה או ציבור שיש לו ייחוד והוא נפרד מקבוצות אחרות.
- עברית חדשה בהשאלה ציבור של אנשים שכל אחד מהם אינו מציג דעה משלו, וכולם מושפעים מדעת הרוב או שהולכים אחרי המנהיג.
גזרון[עריכה]
- ארמית: עֶדְרָא; פניקית: עדר; מצרית קדומה: idr.