מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- השתמש באותיות, במספרים וּבסימנים להביע רעיון.
- ”וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת־בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם עַל־שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.“ (דברים ד, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי; קַח־לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל, וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.“ (ישעיהו ח, פסוק א)
- ”וְאֶת־בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ, לֵאמֹר; הַגֶּד־נָא לָנוּ, אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו? וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ; מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ.“ (ירמיהו לו, פסוקים יז–יח)
- ”מִי־יִתֵּן אֵפוֹ, וְיִכָּתְבוּן מִלָּי; מִי־יִתֵּן בַּסֵּפֶר, וְיֻחָקוּ?“ (איוב יט, פסוק כג)
- ”וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ; כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל־ישְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.“ (עזרא ד, פסוק ו)
- ”הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב; כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, [...] וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יב, משנה ד)
- ”אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד; וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יּאכַל, הֲרֵי זֶה יִכְתֹּב.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה ד)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתֹּב, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ה, משנה ה)
- הוראתה המקורית של המילה היא לחרות, לדקור. למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות, ביניהן: ערבית – كَتَبَ וארמית – כְּתַב.
תרגום
- ጻፈ (תעתיק: ṣafä)
- 적다 (תעתיק: jeokda)
- רומנית: scrie
- רוסית: писать (תעתיק: pisátʹ)
- שוודית: skriva
- תאיןלנדית: ขีด (תעתיק: kìit)
|
השורש כתב |
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
כָּתַב |
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב) |
יִכְתֹּב |
כְּתֹב |
לִכְתֹּב |
נִפְעַל |
נִכְתַּב |
נִכְתָּב |
יִכָּתֵב |
הִכָּתֵב |
לְהִכָּתֵב |
הִפְעִיל |
הִכְתִּיב |
מַכְתִּיב |
יַכְתִּיב |
הַכְתֵּב |
לְהַכְתִּיב |
הֻפְעַל |
הֻכְתַּב |
מֻכְתָּב |
יֻכְתַּב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
כִּתֵּב |
מְכַתֵּב |
יְכַתֵּב |
כַּתֵּב |
לְכַתֵּב |
פֻּעַל |
כֻּתַּב |
מְכֻתָּב |
יְכֻתַּב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְכַּתֵּב |
מִתְכַּתֵּב |
יִתְכַּתֵּב |
הִתְכַּתֵּב |
לְהִתְכַּתֵּב |
|
|
- חרת אותיות
- ”הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי־אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ“ (ישעיהו י, פסוק א)
- כתב הרבה.
- מסר עותק של מכתב למישהו, צירף מישהו לרשימת נמענים של מכתב.
השורש כתב |
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
כָּתַב |
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב) |
יִכְתֹּב |
כְּתֹב |
לִכְתֹּב |
נִפְעַל |
נִכְתַּב |
נִכְתָּב |
יִכָּתֵב |
הִכָּתֵב |
לְהִכָּתֵב |
הִפְעִיל |
הִכְתִּיב |
מַכְתִּיב |
יַכְתִּיב |
הַכְתֵּב |
לְהַכְתִּיב |
הֻפְעַל |
הֻכְתַּב |
מֻכְתָּב |
יֻכְתַּב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
כִּתֵּב |
מְכַתֵּב |
יְכַתֵּב |
כַּתֵּב |
לְכַתֵּב |
פֻּעַל |
כֻּתַּב |
מְכֻתָּב |
יְכֻתַּב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְכַּתֵּב |
מִתְכַּתֵּב |
יִתְכַּתֵּב |
הִתְכַּתֵּב |
לְהִתְכַּתֵּב |
|
|
- נחרת.
- נמסר לו עותק של מכתב, צורף לרשימת נמענים של מכתב.
השורש כתב |
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
כָּתַב |
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב) |
יִכְתֹּב |
כְּתֹב |
לִכְתֹּב |
נִפְעַל |
נִכְתַּב |
נִכְתָּב |
יִכָּתֵב |
הִכָּתֵב |
לְהִכָּתֵב |
הִפְעִיל |
הִכְתִּיב |
מַכְתִּיב |
יַכְתִּיב |
הַכְתֵּב |
לְהַכְתִּיב |
הֻפְעַל |
הֻכְתַּב |
מֻכְתָּב |
יֻכְתַּב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
כִּתֵּב |
מְכַתֵּב |
יְכַתֵּב |
כַּתֵּב |
לְכַתֵּב |
פֻּעַל |
כֻּתַּב |
מְכֻתָּב |
יְכֻתַּב |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְכַּתֵּב |
מִתְכַּתֵּב |
יִתְכַּתֵּב |
הִתְכַּתֵּב |
לְהִתְכַּתֵּב |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | כתב |
הגייה* | katav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ת־ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | נ׳ כַּתֶּבֶת; ר׳ כַּתָּבִים, נ"ר כַּתָּבוֹת; ר׳ כַּתָּבֵי־ |
כתבת
- עיתונאי. מי שמקצועו הוא דיווח ידיעות בתקשורת.
- יואב אבן הוא הכתב לענייני בריאות של חדשות ערוץ 2.
- סופר.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | כתב |
הגייה* | ktav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ת־ב |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ כְּתָבִים; כְּתַב־, ר׳ כִּתְבֵי־ |
כתב רש"י
- מערכת סימנים או אותיות המשמשים לכתיבת שפה.
- שפות אירופאיות רבות עושות שימוש בכתב הלטיני.
- צורת הכתיבה של מערכת זו.
- ”וְאֵינוֹ כוֹתֵב [...] בְכָל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בַדְּיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וּמָחָה, כְּתָב שֶׁיָּכֹל לְהִמָּחֵק.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ב, משנה ד)
- מסמך, תעודה.
- ”וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל־הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי־כְתָב אֲשֶׁר־נִכְתָּב בְּשֵׁם־הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב“ (אסתר ח, פסוק ח)
- יצירה ספרותית.
- רכשתי את כתבי ש"י עגנון אשר מרוכזים בשמונה כרכים.
 ערך בוויקיפדיה: כתב |