גון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: גֻּוַּן.

גָּוֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גוון
הגייה* gaven
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ן
דרך תצורה משקל קָוֶל
נטיות ר׳ גְּוָנִים; גּוֹן־, ר׳ גּוֹנֵי־
גלגל הגוונים.
  1. לשון חז"ל צבע.

גיזרון[עריכה]

  • מפרסית לארמית , ובתקופת בית שני ראה להלן, גם לעברית [1].
  • מארמית: גַּוָּנָא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: hue‏‏‏‏
  • ארמית: גַּוָּנָא

מידע נוסף[עריכה]

בציבור רווחת ההגייה גָּוָן, בעוד שההגייה התקנית היא גָּוֶן.[2]

הערות שוליים[עריכה]

  1. מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11
  2. מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם, אתר האקדמיה ללשון העברית, 12 בפברואר 2012.

גִּוֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גיוון
שורש וגזרה ג־ו־ן , גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. צבע, נתן צבע לדבר.
  2. בהשאלה: יצר שוני, הוסיף פריטים מסוגים שונים.

גיזרון[עריכה]

  • ארמית, לשון חז"ל.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: color‏‏‏‏