מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה * e fer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות אֶפֶר־; כ׳ אֶפְרוֹ
אפר סיגריה אבק חרוך הנוצר כתוצאה מבערה של חומר לרוב אורגני.
”וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר .“ (בראשית יח , פסוק כז ) שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך ) אין פסוק יט בפרק ד בספר שמואל ב. ”וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל־רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה; וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה.“ (שמואל ב׳ ד , פסוק יט ) ”...וָאוֹצִא־אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל־הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ.“ (יחזקאל כח , פסוק יח ) ”וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי; הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר .“ (איכה ג , פסוק טז ) ”כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְקַשׁ וּבִגְבָבָא, נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר .“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה א ) ”מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר; נִמְצְאוּ בְאֵפֶר מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ט, משנה ג ) ”אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בָּרֹבַע.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ב, משנה ב ) הצורה אפר נחשבת למקבילתה האכדית של תיבת עפר הכנענית [ 1] ערך בוויקיפדיה:
אפר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אפר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפור
הגייה * afor
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ אֲפֹרִים; אֲפֹר־, ר׳ אֲפֹרֵי־; נ׳ אֲפֹרָה, נ"ר אֲפֹרוֹת; נ׳ אֲפֹרַת־, נ"ר אֲפֹרוֹת־
שצבעו כצבע האֵפֶר, צבע ביניים בין שחור ללבן .
משעמם, חדגוני, חסר חיים.
בהשאלה: לא רשמי
יבואן אפור לא ירחיב אחריות על מוצר. מחידושי אליעזר בן־יהודה. משם־העצם "אֵפֶר" (שצבעו אפור) במשקל קָטֹל, המשקל הנפוץ בצבעים.
במשנה מצוייה הצורה מסדרת הכפולים האופיינית לכנויי צבעים (כמו-"לבנבן", "ירקרק" וכו'), צורה זו נשתיירה אצל השומרונים בתיבת "חֲוַרְוַר" ויש לשער כי עואר, עבר, עברבר, מורות על שלוש דרגות של לבן (חואר,חור) , אפור , ואפרפר. ערך בוויקיפדיה:
אפור תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אפור
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה * afer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קְטֵל
נטיות ר׳ אֲפֵרִים; אֲפֵר־, ר׳ אֲפֵרַי־
לשון המקרא ”וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת הָאֲפֵר מֵעֲלֵי עֵינָיו וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִאִים הוּא.“ (מלכים א׳ כ , פסוק מא ) לשון ימי הביניים המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובמלכים א׳ כ , פסוק לט
דומה לאכדית: apâru – כיסוי ראש.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא איפר
שורש וגזרה א־פ־ר
בניין פִּעֵל
עברית חדשה עדי איפרה את הכלה והדגישה את שפתיה באודם.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא איפר
שורש וגזרה א־פ־ר
בניין פִּעֵל
לשון ימי הביניים עברית חדשה יוסף איפר את הסיגריה בעדינות לתוך המאפרה. מן אֵפֶר, החומר הנשאר לאחר בערה. בציבור רווחת ההגייה בפ"א רפה, משום מקור הפועל במילה אֵפֶר, שבה הפ"א רפה.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא אופר
שורש וגזרה א־פ־ר
בניין פֻּעַל
עברית חדשה עברית חדשה המקטרת אופרה ונוקתה בגמר השימוש. מן אֵפֶר, החומר הנשאר לאחר בעירה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה * afar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ אֲפָרִים; אֲפַר־, ר׳ אֲפָרֵי־
כבשים רועים באפר לשון חז"ל כר דשא בו רועה הצאן או הבוקר רועה את עדרו .
”כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפַר , פְּטוּרִין מן הַמַּעְשְׂרוֹת, וְנִלְקָחִים מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִשְׁמָר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה א ) ”אֵלּוּ הֵן בַּיְתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר; מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת בָּאֲפָר .“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ה, משנה ז ) "בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים יורם טהרלב ) מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה * apar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ אַפָּרִים, נ׳ אַפֶּרֶת, נ"ר אַפָּרִיּוֹת; ר׳ אַפָּרֵי־
עברית חדשה האפר משתמש במוצרי טיפוח שאינם מזיקים לעור הפנים.מהפועל אִפֵּר במובנו הראשון לעיל במשקל קַטָּל, הנפוץ עבור בעלי מקצוע.
ערך בוויקיפדיה: אפר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפר
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.