לשון חז"ל התבהר (פנים, משמחה או משביעות רצון) הבריק (פנים, כסימן לבריאות).
צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים.(מנחות סח ב)
רבי יהודה הוה יתיב קמיה דרבי טרפון אמר ליה רבי טרפון היום פניך צהובין אמר ליה אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין .(נדרים מט ב)
פניו ירוקין - סימן רע לו, פניו צהובין ואדומים - סימן יפה לו.(כתובות קג ב)
ערך בוויקיפדיה: צהוב
