אלון

אַלּוֹן (גם: אֵלוֹן)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אלון
הגייה^*	alon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ל־ל
דרך תצורה	משקל קַטְלוֹן
נטיות	ר׳ אַלּוֹנִים; אַלּון־, אַלּוֹנֵי־

עץ יער חזק המשמש לתעשייה ולבניין.
- ”וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ“ (בראשית יג, פסוק יח)
- ”וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת“ (בראשית לה, פסוק ח)
- ”עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה“ (הושע ד, פסוק יג)
שם פרטי לזכר.
- ”וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן“ (שופטים יב, פסוק יב)
- ”וְזִיזָא בֶן-שִׁפְעִי בֶן-אַלּוֹן בֶּן-יְדָיָה בֶן-שִׁמְרִי בֶּן-שְׁמַעְיָה“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק לז)

חיתית: בהגיית אָלֶנְטרֻ alantaru אכדית: allânu, קרוב אל אֵלָה, אִילָן. מצרית קדומה: (anrana (alana.^[1]

מין עץ

ערך בוויקיפדיה: אלון

טקסונומיה בוויקימינים: Quercus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלונים