צבא

צָבָא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צבא
הגייה*	tsava
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ב־א
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ צְבָאוֹת; צְבָא־, ר׳ צִבְאוֹת־

1. לשון המקרא קבוצת אנשים מאורגנת שנחושה לפעול למען מטרה מסוימת.

   • ”וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם“ (שמות ז, פסוק ד)
   • ”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד, פסוק ג)

2. (יש לשכתב פירוש זה): שם כולל לכוחות המזוינים של מדינה, או כל ישות פוליטית אחרת, האחראים על ביטחונה החיצוני.

   • ”וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ“ (בראשית כו, פסוק כו)
   • בישראל, כל נער בגיל שמונה עשרה מתגייס לצבא.

3. לשון המקרא מקבץ פריטים רבים במערכת אחת. המשמשים יחד.

   • ”וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם“ (בראשית ב, פסוק א)
   • ”וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי“ (דברים יז, פסוק ג) ”.“ (ישעיהו מה, פסוק יב)

גיזרון

• מן הפועל צָבָא שמשמעו להתאסף למקום אחד.
• לחלק מהפרשנים גם צבה ”וחניתי לביתי מצבה מעבר ושב“ (זכריה ט, פסוק ח)
• גרסה של המילה מופיע במצרית הכתובה בכתב חרטומים בהגיית יְבִּיאוֹ jbi.w .

צירופים

• יוצא צבא
• צבא השמים
• צבא המרום

נגזרות

• צבאות
• צבאי
• צבאני

מילים נרדפות

• גייס

תרגום ל־2

• איטלקית: esercito‏‏‏‏
• איסלנדית: her‏‏‏‏
• אלבנית: armatë‏, ushtri‏‏‏‏
• אנגלית: army‏‏‏‏
• גרמנית: Armee‏, Heer‏, Landstreitkräfte
• דנית: hær‏‏‏‏
• הונגרית: hadsereg‏‏‏‏
• יוונית: στρατός‏‏‏‏
• יפנית: 陸軍‏, 軍隊‏‏‏‏
• כורדית: ئۆردوو‏, جاش‏‏‏‏
• לטינית: exercitus‏‏‏‏
• ספרדית: ejército‏‏‏‏
• פולנית: armia‏, wojsko‏‏‏‏
• פינית: maavoimat‏, armeija‏‏‏‏
• צרפתית: armée‏‏‏‏
• צ'כית: armáda‏‏‏‏
• קרואטית: vojska‏‏‏‏
• רוסית: армия‏‏‏‏

ראו גם

• בסיס
• מלחמה
• צה"ל
• רמטכ"ל
• שרות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צבא

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא

צָבָא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	צבא
שורש וגזרה	צ־ב־א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. (יאמר על-קהל, קבוצת אנשים) נאסף למקום מסוים ולמטרה מסוימת.

   • ”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד, פסוק כג)
   • ירד ה' אלהים לצבוא על
   • ”וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד“ (שמות לח, פסוק ח)
   • החסידים צבאו על בית הרבי,

גיזרון

• מן המקרא

מילים נרדפות

• התאסף
• התגודד
• נקהל
• התקהל

ניגודים

• התפזר
• נָפַץ

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

צָבָא ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא [לא בשימוש] זמן מוגדר ידוע וקצוב

   • ”הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על [עֲלֵי] אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו“ (איוב ז, פסוק א)

גיזרון

• מילה יחידאית קרוב אל קצבה^{[דרוש מקור]}.

מידע נוסף

• גם בפסוק ”דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ “ (ישעיהו מ, פסוק ב) יש מסבירים שמדובר במילה זו.