מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבא
הגייה * tsava
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ צְבָאוֹת; צְבָא־, ר׳ צִבְאוֹת־
לשון המקרא ”וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם“ (שמות ז , פסוק ד ) ”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד , פסוק ג ) (יש לשכתב פירוש זה ”וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ“ (בראשית כו , פסוק כו ) בישראל, כל נער בגיל שמונה עשרה מתגייס לצבא .
לשון המקרא מן הפועל צָבָא שמשמעו להתאסף למקום אחד.
לחלק מהפרשנים גם צבה ”וחניתי לביתי מצבה מעבר ושב“ (זכריה ט , פסוק ח )
קדם-שמית צבַּאֲ ṣ̂ābaʔ . באכדית געז [1] . מצרית-קדומה (מושאלת מלשון שמית): דְ'בִּי ḏbj - צבא . (Ⓒ.𐤀) מילים נרדפות [ עריכה ] תרגום ל־2 [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
צבא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
צבא
(יאמר על-קהל , קבוצת אנשים) נאסף למקום מסוים ולמטרה מסוימת.
”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד , פסוק כג ) ירד ה' אלהים לצבוא על
”וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד“ (שמות לח , פסוק ח ) החסידים צבאו על בית הרבי, מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא [לא בשימוש] ”הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על [עֲלֵי] אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו“ (איוב ז , פסוק א )
מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] גם בפסוק ”דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ “ (ישעיהו מ , פסוק ב ) יש מסבירים שמדובר במילה זו.
ערך בוויקיפדיה: צבא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא