צבא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָבָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבא
הגייה* tsava
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ צְבָאוֹת; צְבָא־, ר׳ צִבְאוֹת־
  1. לשון המקרא קבוצת אנשים מאורגנת שנחושה לפעול למען מטרה מסוימת.
    • ”וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם“ (שמות ז, פסוק ד)
    • ”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד, פסוק ג)
  2. (יש לשכתב פירוש זה): שם כולל לכוחות המזוינים של מדינה, או כל ישות פוליטית אחרת, האחראים על ביטחונה החיצוני.
  3. לשון המקרא מקבץ פריטים רבים במערכת אחת. המשמשים יחד.

גיזרון[עריכה]

  • המילה נמצאת בשימוש עוד מזמן השפות הקדם - שמיות .

באכדית המילה צָבָּאַוּ;ṣābu פירושה חַיָּל , יציאה למלחמה . בשפת געז צָאבּ;ṣabʾ - לוחמה . [1]

  • מן הפועל צָבָא שמשמעו להתאסף למקום אחד.
  • לחלק מהפרשנים גם צבה ”וחניתי לביתי מצבה מעבר ושב“ (זכריה ט, פסוק ח)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום ל־2[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צבא
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא

צָבָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צבא
שורש וגזרה צ־ב־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. (יאמר על-קהל, קבוצת אנשים) נאסף למקום מסוים ולמטרה מסוימת.
    • ”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד, פסוק כג)
    • ירד ה' אלהים לצבוא על
    • ”וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד“ (שמות לח, פסוק ח)
    • החסידים צבאו על בית הרבי,

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

צָבָא ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] זמן מוגדר ידוע וקצוב
    • ”הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על [עֲלֵי] אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו“ (איוב ז, פסוק א)

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית קרוב אל קצבה.


מילים נרדפות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • גם בפסוק ”דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ “ (ישעיהו מ, פסוק ב) יש מסבירים שמדובר במילה זו.