גוף הכולל את כל הכוחות המזוינים של ישות מדינית, (או כל ישות פוליטית משמעותית אחרת) הנושא את מלוא האחריות לשמור ולנטר, להגן ולאבטח את ביטחונם של האזרחים, ולשם שימור משאבים אסטרטגיים, וכן לנהל באופן אפקטיבי כל יוזמה מעשית הנובעת מהחלטות שברמת הצד השלטוני בשיטת הממשל.
לחלק מהפרשנים גם צבה ”וחניתי לביתי מצבה מעבר ושב“ (זכריה ט, פסוק ח)
גרסה של המילה מופיע במצרית הכתובה בכתב חרטומים בהגיית יְבִּיאוֹ jbi.w [1].
צבא>צביון> - ”דאמר ריב"ל כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו שנאמר [2] ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, אל תקרי צבאם, אלא צביונם.“ (בבלי, מסכת חולין – דף ס, עמוד א)
גם בפסוק ”דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ “ (ישעיהו מ, פסוק ב) יש מסבירים שמדובר במילה זו.
↑Journal of Near Eastern Studies ,Vol. 20, No. 1 (Jan. 1961), pp. 39 - Comparative Studies in Egyptian and Ugaritic ,by: William A. Ward
ערך בוויקיפדיה: צבא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא