מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כסף |
| הגייה* | kesef |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ס־ף א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ כְּסָפִים; כֶּסֶף־, ר׳ כַּסְפֵּי־; כ׳ כַּסְפּוֹ, כַּסְפְּךָ, כְּסָפָיו, כְּסָפֶיךָ
בהפסק: כָּסֶף. |
שטר של לירה ישראלית אחת.
כסף בטבלה המחזורית.
- יסוד כימי מתכתי. סמלו בטבלה המחזורית הוא Ag, ומספרו האטומי 47. הכסף הוא מתכת רכה בצבע לבן בוהק.
- ”וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.“ (שמות יב, פסוק לה)
- ”כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.“ (ישעיהו א, פסוק כב)
- ”פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים, סֶלַע כֶּסֶף נַעֲשָׂה שִׁשָּׁה דִינָרִים.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ו, משנה ד)
- הכסף ידוע בתור מוליך החום והחשמל הטוב ביותר מבין כל המתכות.
- אמצעי תשלום, אמצעי מקובל למסחר ולאמדן של ערך.
- ”וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף.“ (בראשית מז, פסוק טז)
- ”אַךְ אִם-יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא.“ (שמות כא, פסוק כא)
- ”כַּסְפּוֹ לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ, וְשֹׁחַד עַל-נָקִי לֹא לָקָח; עֹשֵׂה-אֵלֶּה, לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.“ (תהלים טו, פסוק ה)
- ”אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ה, פסוק ט)
- ”פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים, סֶלַע כֶּסֶף נַעֲשָׂה שִׁשָּׁה דִינָרִים.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ו, משנה ד)
- אין לי כסף מזומן, האוכל לשלם בכרטיס אשראי?
- צבע אפור כעין מתכת.
- עיטורי כסף בכריכת הספר הצבעונית הקנו לה מראה מכובד יותר.
- משמעויות כסף(2) ו(3) הן הרחבה, על דרך המטונימיה, של כסף(1).
- במכתבי תענך, הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית "כָּסְפִּי" "kaspi" בהוראת מתכת כסף (שורה-9).
אמצעי תשלום
- դրամ (תעתיקתעתיק: : dram)
- גרוזינית: ფული (תעתיק: puli)
- גרמנית: Geld
- דנית: penge
- הודית: पैसा (תעתיק: paisā)
- धन (תעתיק: dhan)
- अर्थ (תעתיק: artha)
|
|
|
|
 ציטוטים בוויקיציטוט: כסף |
|
|
|
ערך בוויקיפדיה: כסף (אמצעי תשלום)
ציטוטים בוויקיציטוט: כסף
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כסף (אמצעי תשלום)