בהשאלה: גוון חום כהה או בהיר כצבעי אגוזים שונים (מלך, מקדמיה, לוז, פקן ועוד), וראו הגדרות צבעי אגוז שונים (אתר אנציקולורפדיה לצבעים). דוגמה לגוון הכהה המוגדר "אגוז" בחלק מאתרי הפיתוח:
למכירה כסא נוח לנגני פסנתר, צבע אגוז (חום בהיר) מבריק עם מנגנון כוון גובה...
1. אוגריתית בתעתיק: ארגז (𐎓𐎗𐎂𐎇). המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. היא משותפת למספר לשונות שמיות. גסניוס מייחס את מקורה ללשון פרסית. ואכן מופיע האגוז כבר בלשון פרסית אמצעית ובהגיית גוֹז (𐭢𐭥𐭦) .פרסית מודרנית בהגיית גווז (گوز). בתרגומים הארמיים מופיע האגוז בצורת - "אגוזא","אמגוזא". בנוסח פשיטתא - גוזא. בלשון ערבית של רס"ג קרוי את האגוז התנכי, בשם ג'וז (جَوْز (גַ'וְז)) . דרך ההגייה העברית המשמרת את ה-אל"ף הפותחת, ומנוקדת בחטף פתח, מקורה בתנועת שווא פותחת המקדימה מילה לועזית או עתיקה, הפותחת בעיצור קולי מודגש בלי תנועה, בדומה לאצטדיון ואצטבה (יוונית: צטדיון וצטאו).
לפי מדרש רבה על הפסוק אגוז משורש גז"ז: אמר רבי יהושע בן לוי: נמשלו ישראל באגוזה. מה האגוזה? נגזזת ונחלפת לטובתה היא. נגזזת למה? שהיא מחלפת כשער הזה שנגזז ונחלף וכצרפנים הללו שנגזזין ונחלפין. כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם ומרבין להם עושר בעולם הזה ושכר טוב לעולם הבא. אבן עזרא: אגוז - פריו גנוז בתוכו.
ערך בוויקיפדיה: אגוז
טקסונומיה בוויקימינים: Juglans
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגוזים