אגוז

אֱגוֹז[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אגוז
הגייה^*	egoz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ג־ז
דרך תצורה	משקל קְטוֹל
נטיות	ר׳ אֱגוֹזִים

אגוז פתוח ואגוז סגור (1)

סוג עץ ממשפחה שבסדרת האלוניים.
- ”אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים“ (שיר השירים ו, פסוק יא)
- ”נוֹטְעִין יֵחוּר שֶׁלְּעָרְלָה; וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁלְּעָרְלָה – מִפְּנֵי שְׁהוּא פְּרִי“ (משנה, מסכת ערלה – פרק א, משנה ט)
- ”כולם הרי בשבילו נתקשטו ונתעטרו כך בכבוד חג-הבכורים, בענפי-אגוז רעננים וזמורות ציצים ועלים נותני ריח – אה! ריח גן-עדן!“ (אצל הכלה, מאת ש' בן ציון, בפרויקט בן יהודה)
פרי עץ יבש בעל קליפה קשה.
- גם סנאי זקן מוצא אגוז מזמן לזמן, (פתגם שוודי)
- אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים, (פתגם ערבי)
בהשאלה: גוון חום כהה או בהיר כצבעי אגוזים שונים (מלך, מקדמיה, לוז, פקן ועוד), וראו הגדרות צבעי אגוז שונים (אתר אנציקולורפדיה לצבעים). דוגמה לגוון הכהה המוגדר "אגוז" בחלק מאתרי הפיתוח:
- למכירה כסא נוח לנגני פסנתר, צבע אגוז (חום בהיר) מבריק עם מנגנון כוון גובה... , (אתר מקוון ידוע למכירת כלי-נגינה)

גיזרון[עריכה]

1. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. היא משותפת למספר לשונות שמיות. גסניוס מייחס את מקורה ללשון פרסית. ואכן מופיע האגוז כבר בלשון פרסית אמצעית ובהגיית גוֹז 𐭢𐭥𐭦‎ .פרסית מודרנית בהגיית גווז گوز‎. בתרגומים הארמיים מופיע האגוז בצורת - "אגוזא","אמגוזא". בנוסח פשיטתא - גוזא. בלשון ערבית של רס"ג קרוי את האגוז התנכי, בשם ג'וז جَوْز (גַ'וְז) . דרך ההגייה העברית המשמרת את ה-אל"ף הפותחת, ומנוקדת בחטף פתח, מקורה בתנועת שווא פותחת המקדימה מילה לועזית או עתיקה, הפותחת בעיצור קולי מודגש בלי תנועה, בדומה לאצטדיון ואצטבה (יוונית: צטדיון וצטאו).

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

איטלקית: noce‏‏‏‏
אנגלית: nut‏‏‏‏
גרמנית: nuss‏‏‏‏
ערבית: جوز‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'וְז)
צרפתית: noix‏‏‏‏
רוסית: орех‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: אגוז

טקסונומיה בוויקימינים: Juglans

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגוזים