כתם

כָּתֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כתום
הגייה^*	katom
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	כ־ת־ם
דרך תצורה	משקל קָטֹל
נטיות	ר׳ כּתֻמִּים; נ׳ כְּתֻמָּה, נ"ר כְּתֻמּוֹת

הגיה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

כתום

אורך גל	585-620 ננומטר
צבעים ראשיים
לָבָן \| אָדֹם \| צָהֹב \| יָרֹק \| כָּחֹל \| שְׁחוֹר
צבעים משניים
אָפֹר \| וָרֹד \| חוּם \| כָּתֹם \| סָגֹל \| תְּכֵלֶת
צבעים נוספים
אֱגוֹז \| אְזמָרַגְדּ \| אִינְדִּיגוֹ \| אַלּוֹן \| אַרְגָּמָן \| בּוֹרְדוֹ \| בֵּז' \| זָהָב \| חָקִי \| כְּחַלְחַל \| טוּרְקִיז \| כֶּסֶף \| לִילָךְ \| מָגֶנְטָה \| מְתֻלָּע \| סְגַלְגַּל \| פוּקְסְיָה \| צִיאָן \| קְרֶם \| שָׁחוּם \| תַּרְשִׁישׁ

עברית חדשה כל צבע בעל אורך גל של בערך 585–620 ננומטר. אורך הגל שבין אדום לצהוב בספקטרום של אור נראה.
- ”וּבַפִּנָּה אַלְמָן וְיָתוֹם – / לוּלָב חִוָּר, אֶתְרוֹג כָּתֹם“ (עבים חושרים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

במקרא שורש כ-ת-ם נקשר במשמעות של ח-ת-ם, השוו חתם בהוראת הותיר סימן מזהה, ככתוב: ”כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה“ (ירמיהו ב, פסוק כב).

הכֶּתֶם המופיעה במקרא משמשת בהוראת צבע הזהב.

תרגום[עריכה]

אנגלית: orange‏‏‏‏
אספרנטו: oranĝa‏‏‏‏
ערבית: بُرْتُقَالِي‏‏‏‏ (תעתיק: בֻרְתֻקַאלִי)
צרפתית: orange‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

מכתם

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: כתום

כֶּתֶם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כתם
הגייה^*	ketem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ת־ם
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ כְּתָמִים, כִּתְמֵי־

כתם דיו

הגיה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון חז"ל אזור מלוכלך (בעיקר בבגד).
- ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ה)
- ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ו, משנה יג)
- ”וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶּתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ז, משנה ב)
- השמן, שניתז על חולצתי, השאיר עליה כתם.
בהשאלה מן (1): אזור הצבוע בצבע אחד על רקע של צבע אחר.
- "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָר / עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח, וְכֶתֶם עַל הַגַּב, / וְשַׂעֲרָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב?" (בָּלָדָה עַל הַסּוּס, מאת יורם טהרלב)
- גופו של נמר מכוסה בכתמים הקרויים חברבורות.
לשון המקרא [מליצה] זהב יקר ומובחר.
- ”אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי-קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל-חוּצוֹת“ (איכה ד, פסוק א)
- ”הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם / וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן / שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם / הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”מַה יִּרְבּוּ פְּרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַךְּ, / דַּם הַכַּלָנִית וְכֶתֶם הַכַּרְכֹּם.“ (שָׁם הָרֵי גוֹלָן, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה / כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב / וּבְמֶרְחַב הָרִים / יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)