כתם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כָּתֹם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כתום |
הגייה* | katom |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | כ־ת־ם |
דרך תצורה | משקל קָטֹל |
נטיות | ר׳ כּתֻמִּים; נ׳ כְּתֻמָּה, נ"ר כְּתֻמּוֹת |
![]() |
|
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
כתום | |
---|---|
![]() | |
אורך גל | 585-620 ננומטר |
צבעים ראשיים | |
צבעים משניים | |
צבעים נוספים | |
אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ |
- עברית חדשה כל צבע בעל אורך גל של בערך 585–620 ננומטר. אורך הגל שבין אדום לצהוב בספקטרום של אור נראה. צבע התפוז.
- ”וּבַפִּנָּה אַלְמָן וְיָתוֹם – / לוּלָב חִוָּר, אֶתְרוֹג כָּתֹם“ (עבים חושרים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מן כֶּתֶם המופיעה במקרא; שצבעו דומה לצבע הזהב.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: orange
- אספרנטו: orangxa
- ערבית: بُرْتُقَالِي (תעתיק: בֻרְתֻקַאלִי)
- צרפתית: orange
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
כֶּתֶם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כתם |
הגייה* | ketem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ת־ם |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ כְּתָמִים, כִּתְמֵי־ |
![]() |
|
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון חז"ל אזור מלוכלך (בעיקר בבגד).
- ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ה)
- ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ו, משנה יג)
- ”וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶּתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ז, משנה ב)
- השמן, שניתז על חולצתי, השאיר עליה כתם.
- אזור הצבוע בצבע אחד על רקע של צבע אחר.
- "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָר / עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח, וְכֶתֶם עַל הַגַּב, / וְשַׂעֲרָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב?" (בָּלָדָה עַל הַסּוּס
, מאת יורם טהרלב)
- גופו של נמר מכוסה בכתמים הקרויים חברבורות.
- "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָר / עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח, וְכֶתֶם עַל הַגַּב, / וְשַׂעֲרָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב?" (בָּלָדָה עַל הַסּוּס
- לשון המקרא זהב יקר ומובחר.
- ”אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי-קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל-חוּצוֹת“ (איכה ד, פסוק א)
- ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה / כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב / וּבְמֶרְחַב הָרִים / יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם / וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן / שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם / הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- המילה משותפת לארמית: כִּתְמָא. קרוב למילה המאכדית: כָּתָמוּ – לכסות, או קוּתימוּ – צורף. האחרון משומרית: קוּדים.[1]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- רבב (1)
תרגום[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ רוביק רוזנטל, "הכרבולת שהתכרבלה והכתם הכתום". בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, 4/09/2014