נספח:מיליות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מילית, היא מילה שאינה שייכת לקבוצת השמות, התארים, הפעלים או תארי הפועל. לרוב המילית קצרה, מבחינה פונולוגית ומכאן מרכיב ההקטנה בשם, המיליות מתחלקות למספר קבוצות (חיבור, קישור, יחס, גוף, קריאה ושאלה) והנפוצות ביותר הן מיליות יחס ומיליות קישור.

תפקידו של נספח זה הוא לאגד בתוכו את רוב המיליות, אשר בשימוש השפה העברית, בתוספת הסברים קצרים.


מילת קישור[עריכה]

מילות קישור הן מילים שתפקידן התחבירי הוא לחבר בין משפטים. מילים אלו מסייעות לקורא להתמצא בטקסט ולהבינו, ואנו משתמשים בהן בכתיבה גם מבלי שנשים לב לכך.

מילות הקישור מחולקות לשתי קבוצות:

להלן רשימה חלקית של מילות הקישור והמשמעויות שלהן:

כאשר רוצים... סוג הקשר מילות הקישור
להוסיף, למנות הוספה וצירוף ו, וכן, גם, נוסף לכך, יתרה מזאת, יתר על כן, זאת ועוד, כמו כן, לא כל שכן, בנוסף..., לא רק... כי אם גם, לרבות ה..., מלבד ה..., חוץ מזה... ואף...
לתאר מתי קרו הדברים זמן כאשר, כש, בשעה ש..., בזמן ש..., לפני ש, אחרי ש, במשך, קודם לכן, בינתיים, בטרם, לאחרונה, מאז, מראש..., לאחר מכן, אחרי זה..
להתנגד, להסתייג ניגוד בעוד ש..., בו בזמן ש..., לעומת ה..., לעומת זאת, אבל, אמנם, אך, אולם, ברם, אפס כי, עם זאת, לא... (הטקסט המנוגד) אלא, ואילו..., בניגוד לכך, מאידך גיסא, מנגד, מצד אחד...(טקסט) מצד שני...
לציין סיבה, לנמק סיבה כי, מפני ש, משום ש..., מאחר ש..., הואיל ו..., שכן..., בשל, בגלל ה..., בעקבות, בזכות ה..., כיוון ש, בגין ה..., לרגל ה..., בעטיו של..., מחמת ה..., מפאת ה...,עקב
לציין תוצאה תוצאה כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ש..., לכן, על כן, לפיכך, הואיל וכך, כתוצאה מכך, אי לכך, משום כך..., בעקבות זאת, עקב כך, בשל..., מתוך כך, מכיוון שכך,
לציין מטרה תכלית(מטרה) בחיוב: כדי ש, במטרה ש..., על מנת ש..., לשם ה..., למען ה.., כדי ל..., במטרה ל..., במגמה ל..., על מנת ל..., לשם כך, לתכלית זאת, בשביל ש....

בשלילה: כדי שלא, שלא, פן, שמא.

להשוות השוואה דמיון: בהשוואה ל, בדומה ל..., דומה ל..., במקביל ל..., כמו ה..., כפי ש..., בעוד ש, כשם ש... כך גם, כאילו,

לניגוד: לעומת זאת , אילו, בניגוד ל

אחרים: ככל ש... כן, במידה ש... כך, יותר ממה ש..., פחות ממה ש..., יותר מ..., פחות מ..., יחסית ל..., בהשוואה ל...

לציין תנאי תנאי תנאי קיים: אם, במקרה ש..., בתנאי ש..., ובלבד ש..., לא... אלא אם כן

תנאי בטל (היפוטטי): לו, אילו, לולא, אילולא, אלמלא

לציין ניגוד לצפוי ויתור על אף ש/ה..., אף על פי ש..., חרף ה..., אף על פי כן, אף כי, אף אם, גם אם, אפילו, למרות ה..., למרות זאת, בכל זאת, עם זאת, בכל אופן, מכל מקום, על כל פנים
לציין חלופות ברירה או , לחלופין
להסביר הסבר כלומר, למשל, לדוגמה, זאת אומרת, דהיינו, קרי , הכוונה היא ועוד...

מילת יחס[עריכה]

מילת יחס היא חלק הדיבר המשמש לציון יחס בין שני רכיבים במשפט. התפקיד המרכזי של מילות היחס הוא בקישור בין הפועל למשלים הפועל, כאשר מילת היחס משמשת כ"ראש" של צירוף יחס.

מילת יחס נבדלות ממילות קישור בכך שהן נוטות על פי גוף.


המילית נטיות על פי גוף יחס של-
אַחֲרֵי אַחֲרַי, אַחֲרֶיךָ, אַחֲרַיִךְ, אַחֲרָיו, אַחֲרֶיהָ, אַחֲרֵינוּ, אַחֲרֵיכֶם, אַחֲרֵיכֶן, אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵיהֶן זמן
אֶל אֵלַי, אֵלֶיךָ, אֵלַיִךְ, אֵלָיו, אֵלֶיהָ, אֵלֵינוּ, אֲלֵיכֶם, אֲלֵיכֶן, אֲלֵיהֶם, אֲלֵיהֶן
אֵצֶל אֶצְלִי, אֶצְלְךָ, אֶצְלֵךְ, אֶצְלוֹ, אֶצְלָה, אֶצְלֵנוּ, אֶצְלְכֶם, אֶצְלְכֶן, אֶצְלָם, אֶצְלָן מקום
אֶת אוֹתִי, אוֹתְךָ, אוֹתָךְ, אוֹתוֹ, אוֹתָהּ, אוֹתָנוּ, אֶתְכֶם, אֶתְכֶן, אוֹתָם, אוֹתָן
בְּ בִּי, בְּךָ, בָּךְ, בּוֹ, בָּהּ, בָּנוּ, בָּכֶם, בָּכֶן, בָּהֶם, בָּהֶן מקום
בִּגְלַל בִּגְלָלִי, בִּגְלָלְךָ, בִּגְלָלֵךְ, בִּגְלָלוֹ, בִּגְלָלָהּ, בִּגְלָלֵנוּ, בִּגְלַלְכֶם, בִּגְלַלְכֶן, בִּגְלַלְכֶם, בִּגְלָלָן סיבה
בִּזְכוּת סיבה
בזמן זמן
בֵּין בֵּינִי, בֵּינְךָ, בֵּינֵךְ, בֵּינוֹ, בֵּינָהּ, בֵּינֵינוּ, בֵּינֵיכֶם, בֵּינֵיכֶן, בֵּינֵיהֶם, בֵּינֵיהֶן מקום
בִּלְעֲדֵי בִּלְעָדִי, בִּלְעָדֶיךָ, בִּלְעָדַיִךְ, בִּלְעָדָיו, בִּלְעָדֶיהָ, בִּלְעָדֵינוּ, בִּלְעֲדֵיכֶם, בִּלְעֲדֵיכֶן, בִּלְעֲדֵיהֶם, בִּלְעֲדֵיהֶן
בִּשְׁבִיל בִּשְׁבִילִי, בִּשְׁבִילְךָ, בִּשְׁבִילֵךְ, בִּשְׁבִילוֹ, בִּשְׁבִילָהּ, בִּשְׁבִילֵנוּ, בִּשְׁבִילְכֶם, בִּשְׁבִילְכֶן, בִּשְׁבִילָם , בִּשְׁבִילָן תכלית
בְּשֶׁל סיבה
בְּתוֹךְ בְּתוֹכִי, בְּתוֹכְךָ, בְּתוֹכֵךְ, בְּתוֹכוֹ, בְּתוֹכָהּ, בְּתוֹכֵנוּ, בְּתוֹכְכֶם, בְּתוֹכְכֶן, בְּתוֹכָם, בְּתוֹכָן מקום
כְּ
כְּמוֹ
לְ לִי, לְךָ, לָךְ, לוֹ, לָהּ, לָנוּ, לָכֶם, לָכֶן, לָהֶם, לָהֶן
לְגַבֵּי לְגַבַּי, לְגַבֵּיךָ, לְגַבַּיךְ, לְגַבַּיו, לְגַבֵּיהַ, לְגַבֵּינוּ, לְגַבֵּיכֶם, לְגַבֵּיכֶן, לְגַבֵּיהֶם, לְגַבֵּיהֶן
לְיָד לְיָדִי, לְיָדְךָ, לְיָדֵךְ, לְיָדוֹ, לְיָדָהּ, לְיָדֵינוּ, לְיַדְכֶם, לְיַדְכֶן, לְיָדָם, לְיָדָן מקום
לִכְבוֹד תכלית
לְמַעַן תכלית
לְעֻמַּת (לעומת)
לִפְנֵי לְפָנַי, לְפָנֶיךָ, לְפָנַיִךְ, לְפָנָיו, לְפָנֶיהָ, לְפָנֵינוּ, לִפְנֵיכֶם, לִפְנֵיכֶן, לִפְנֵיהֶם, לִפְנֵיהֶן זמן
לִקְרַאת לִקְרָאתִי, לִקְרַאתְכֶם
לְשֵׁם תכלית
מִ
מֵאֲחוֹרֵי מֵאֲחוֹרַי, מֵאֲחוֹרֶיךָ, מֵאֲחוֹרַיִךְ, מֵאֲחוֹרָיו, מֵאֲחוֹרֶיהָ, מֵאֲחוֹרֵינו, מֵאֲחוֹרֵיכֶם, מֵאֲחוֹרֵיכֶן, מֵאֲחוֹרֵיהֶם, מֵאֲחוֹרֵיהֶן מקום
מוּל מקום
מִן מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֵּךְ, מִמֶּנּוּ, מִמֶּנָּה, מִמֶּנּוּ, מִכֶּם, מִכֶּן, מֵהֵם, מֵהֶן
מֵעַל מקום
מִפְּאַת סיבה
מִתַּחַת מקום
נֶגֶד
עֲבוּר תכלית
עַל עָלַי, עָלֶיךָ, עָלַיךְ, עָלָיו, עָלֶיהָ, עָלֵינוּ, עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶן, עֲלֵיהֶם, עֲלֵיהֶם,
עַל-יָד עַל-יָדִי, עַל-יָדְךָ, עַל-יָדֵךְ, עַל-יָדוֹ, עַל-יָדָהּ, עַל-יָדֵינוּ, על-יַדְכֶם / עַל-יֶדְכֶם , על-יַדְכֶן / עַל-יֶדְכֶן , עַל-יָדָם, עַל-יָדָן
עַל-יְדֵי עַל-יָדַי, עַל-יָדֶיך, עַל-יָדַיִיךְ, עַל-יָדַיו, עַל-יָדֶיהָ, עַל-יָדֵינוּ, עַל-יְדֵיכֶם, עַל-יְדֵיכֶן, עַל-יְדֵיהֶם, עַל-יְדֵיהֶן
עִם עִמִּי, עִמְּך, עִמָּך, עִמּוֹ, עִמָּהּ, עִמָּנוּ, עִמָּכֶם, עִמָּכֶן, עִמָּם, עִמָּן
עֵקֶב סיבה
בְּעִקְבוֹת סיבה
שֶׁל שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּךְ, שֶׁלּוֹ, שֶׁלָּהּ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם, שֶׁלָּכֶן, שֶׁלָּהֶם, שֶׁלָּהֶן
תַּחַת תַּחְתַּי, תַּחְתֶּיךָ, תַּחְתַּיִךְ, תַּחְתָּיו, תַּחְתֶּיהָ, תַּחְתֵּינוּ, תַּחְתֵּיכֶם, תַּחְתֵּיכֶן, תַּחְתֵּיהֶם, תַּחְתֵּיהֶן מקום


מילת גוף[עריכה]

כינויי גוף
גוף ראשון שני שלישי
ז"י אני, אנוכי אתה הוא
נ"י אני, אנוכי את היא
ז"ר אנו, אנחנו אתם הם (המה)
נ"ר אנו, אנחנו אתן הן

מילות גוף, כינויי הגוף או שמות גוף, הם תת-קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.
לרוב משימוש בכינויי גוף, כדי להתייחס לאובייקט שהוזכר קודם לכן (כינוי גוף אנאפורי). למשל: ראיתי אתמול את דני. הוא לבש חולצה בהירה.
כינויי הגוף יכולים להופיע גם ככינויים חבורים, המוטמעים בתוך רכיב אחר. לדוגמה: עליו = על+הוא; שלה = של+היא.

כינויי הרמז
גוף קרוב רחוק
ז"י זה ההוא (הלז)
נ"י זו / זאת ההיא
ז"ר אלו / אלה ההם
נ"ר אלו / אלה ההן

כינויי הרמז הם תת-קבוצה של שמות גוף, המשמשים תחליף לשם ומציינים עצם שכבר הוזכר. כינוי רמז הוא כינוי המצביע על שם עצם מסוים. הוא מצביע על:

  1. מין (זכר/נקבה)
  2. ריבוי (יחיד/רבים)
  3. קרבה (קרוב/רחוק)

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • חגית אהרווף, ללוש לשון, הוצאת משרד החינוך והתרבות המנהל הפדגוגי האגף לתוכניות לימודים ירושלים, 1993
  • מ.מ.מנסוביץ, הדקדוק המעשי, הוצאת "תושיה", 1927
  • סייד פרז' ראשד, השפה העברית, דאר אלמריח', 1993

מילת קריאה[עריכה]

מילת קריאה היא אחת מבין חלקי הדיבר הזוטרים. בדרך כלל אין למילת הקריאה קשר דקדוקי כלשהו לשאר המשפט ולרוב גם לא ניתן להטותה. כל מטרת לאפשר לדובר להדגיש רגש כלשהו בנוגע לנאמר במשפט. שילוב מילת הקריאה נעשה בדרך כלל בתחילת המשפט או בסופו, ובמרבית המקרים מילת הקריאה אף יכולה להוות משפט של מילה אחת ("יש!").

בעברית הקריאה מופרדת בפסיקים משאר המשפט. משפטים המופיעה בהם מילת קריאה יסתיימו בסימן קריאה. מילת קריאה לא יכולה לבוא במשפט אחרי מילת יחס, וה' השאלה לא תבוא לפניה.

סוג המילת מילות הקריאה דוגמה לשימוש
שמחה, תרועה יש, הידד, האח "ניצחנו בתחרות, הידד!"
צער אוי, אבוי, אוי ואבוי, אויה "שכחתי את המפתח בבית, אויה!"
תדהמה שומו שמיים, וואו "שומו שמיים, נגמר החלב!"
הזמנה וזירוז הבה, קדימה "נוּ‏" ("הולכים לאכול, קדימה!"
משאלה הלוואי, אמן "יום יבוא ויגיע השלום, אמן!"
תשובה חיובית בבקשה "בבקשה, לא אוכל לסרב לאדם מבוגר!"
זירוז נוּ! ("נו! זוז כבר!"); המילה משמשת גם לציפייה לתשובה ("נוּ?"; "נו? ומה הוא ענה?") או כמילת השלמה עם מצב ("נו, טוב, שיהיה")

מילת שאלה[עריכה]

סוג מילות השאלה
סיבה מדוע, לָמָה
תכלית (מטרה) לְמָה, לשם מה, מדוע
לזמן (או לנסיבות) מתי
תיאור אופן איך, כיצד
אדם או דמות מי
דבר או האירוע מה
מקום היכן, איפה, לאן, במה
כמות (מידה במספר או הערכה כללית: הרבה, מעט וכו' כמה, באיזו מידה
אישור או שלילה האם
בְּרֵרָה איזה, איזו, אילו


מילת שימוש זעירה[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]