מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אילו .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אילו
הגייה * i lu
חלק דיבר מילת תנאי
מין
שורש
דרך תצורה אִי + לוּ
נטיות
לשון המקרא ”כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד; וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי, כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ז , פסוק ד ) ”וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה; הֲלֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵךְ.“ (קהלת ו , פסוק ו ) מופיע במקרא פעמיים, באסתר מלעיל [כמו ההגיה המקובלת] ובקהלת מלרע. במקום אחר בקהלת מופיע: ”וְאִילוֹ “ (קהלת ד , פסוק י ) , אמנם לדעת רוב המפרשים המשמעות שם היא: אוי לוֹ .
הלחם של אִי + לוּ . קיימות מילים דומות בשפות שמיות נוספות - אכדית: ulâ , הלחם של ū +lā ; סורית: ܐܸܠܵܐ (אִלָא), הלחם של אִי+לָא.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלו
הגייה * e lu
חלק דיבר מילת גוף
מין זכר/נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון חז"ל "עַד מָתַי תַחְסְרוּן מִן אֵלּוּ וְאֵלּוּ , וְנַפְשְׁכֶם צְמֵאָה מְאֹד תִּהְיֶה." (בן סירא נא ) ”אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין. אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִים מִן הַתְּפִלָּה.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה א ) ”...אֵלּוּ כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. וְעַל כֻּלָּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: ...“ (משנה, מסכת פאה – פרק ו, משנה ה ) בלשון חז"ל שימש גם ככינוי רומז לעצמים רחוקים, אבל כיום משמש רק לעצמים קרובים.
דגש לתפארת הקריאה באות למ"ד.
לערך העוסק במילת שאלה; ראו אילו.
