ב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף ב־)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ב[עריכה]

א"ב עברי
כתיב מלא בית
הגייה* bet
IPA [b], [v]
א"ב צלילי בועז
מורס ···− (קננ"נ)
ברייל
(דגושה); (רפה)
גימטריה 2
ASCII E1
יוניקוד 05D1
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
  1. בֵּי"ת: האות העוקבת בסדר האלפבית העברי-מתחילתו. מייצגת עיצור שפתי קולי (פוצץ כשדגושה, וחוכך כשרפויה).
    מופיעה אחר האות א ולפני ג.

גיזרון[עריכה]

  • האות קרויה בית ע"ש צורתה בכתב העברי העתיק (𐤁).
  • שם האות מופיע לראשונה בלשון חז"ל: ”שלא יכתוב אלפין עיינין עיינין אלפין ביתין כפין כפין ביתין.“ (בבלי, מסכת שבתדף קג, עמוד ב)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Beth‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ב

ב הַשִּמוּש[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר קדומת יחס
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות בִּי, בְּךָ, בָּךְ, בָּנוּ, בָּהֶם, בָּהֶן
  1. קִדומת המצינת המצאות מצד הפְּנים, או שיוך למסגרת או לקבוצה מסוימת.
  2. קדומת המצינת כלי או אמצעי שמשתמשים בו.
  3. תחילית המוספת לשם־עצם, לשם הפיכתו לתואר־הפועל.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: in‏, at‏‏‏‏‏ (1), by‏, with‏‏‏‏‏ (2), -ly‏‏‏‏‏ (3)
  • ספרדית: mente (3) , (2) con; por, (1) en-
  • ערבית: في‏‏‏‏ (תעתיק: פִי; 1), ب‏‏‏‏ (תעתיק: בִ־; 2)

ראו גם[עריכה]