לדלג לתוכן

אחר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף אחרי)

אַחַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחר
הגייה* akhar
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות אַחֲרֵי־
הגמבה נמצאת אחר התיבה.
  1. (יש לשכתב פירוש זה): תיאור דבר העוקב דבר אחֵר; מה שבא כסָפִיחַ, כתוספת, או כבונוס
    • ”וְאֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית לה, פסוק יב)
    • ”וְאִם-טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה-לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.“ (ויקרא טו, פסוק כח)
    • ”וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק כא)
    • ”וְאֶת-הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַאֲשֶׁר לֹא-בִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ.“ (צפניה א, פסוק ו)
    • ”הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל-טֶבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל-מוּסַר אֱוִיל.“ (משלי ז, פסוק כב)
    • ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים.“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
    • ”עַד אֲשֶׁר לֹא-תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם.“ (קהלת יב, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]
  • באוגריתית: 𐎀𐎃𐎗 (אַחֿר)[1] וכן 𐎜𐎃𐎗𐎊 (אֻחֿרי)[2]; בערבית: آخِر (אַחִ'ר) – אחרון, סופי, קיצון.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

אַחֵר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחר
הגייה* akher
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־ח־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ אַחֶרֶת, ר׳ אֲחֵרִים, נ"ר אֲחֵרוֹת
  1. שנבדל מקודמו, ואינו זהה לו.
    • ”אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.“ (שמות כ, פסוק ב)
    • ”כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהֹוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא.“ (שמות לד, פסוק יד)
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פרק לו בספר ויקרא. ”וְלֹא-תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (ויקרא לו, פסוק ט)
    • ”וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר.“ (שמואל א׳ י, פסוק ו)
    • ”וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (מלכים א׳ ג, פסוק כב)
    • ”וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא-שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל-בֵּית-אֵל.“ (מלכים א׳ יג, פסוק י)

גיזרון

[עריכה]
  • מקביל לערבית: آخَر (אַחַר) - אחר, נוסף. ארמית: אָחֳרָן‏. סורית: ܐ̄ܚܪܹܢܵܐ‏ (חְרֵנָא).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

אָחַר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אחר
שורש וגזרה א־ח־ר א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [נדיר] שהה, התמהמה, נשאר מאחור.
    • ”וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה וַיּוֹחֶר מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק ה)
  2. מגיע אחרי.
    • המספר הקודם לחמש הוא ארבע, והאוחר לו הוא שש.

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית.

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

אָחַר ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אחר
שורש וגזרה א־ח־ר ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל מיוחם, מעורר מינית.

גיזרון

[עריכה]
  • מארמית: "אחר". ובסורית: ܥܗܪ (עהר). ככל הנראה קשור למילה המקראית "חרה" (שורש ח־ר־ר), בהוראת - בער, רתח.
  • יש שקישרו זאת לצלילי החרחור שהגמל משמיע בעת שהוא מיוחם[3].

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • מיוחס לרבנו גרשום (בבא בתרא צג ע"א): "גמל האוחר בין הגמלים- כלומר שמועד הוא לנשוך ולחרחר ולבעט בין הגמלים". נראה שהוא מפרש "אוחר" מלשון חרחור.
  • רשב"ם (שם): "האוחר- עסוק בתשמיש רביעה דאמרינן בבכורות (ח ע"א) לגבי תשמיש גמל אחור כנגד אחור... כך שמעתיה מרבינו זקני מ"כ".

מילים נרדפות

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • ע"פ פועל זה רצה בן-יהודה לחדש את המילה 'אַחֲרָה' (במשקל קַטְלָה) בהוראת: "רתיחת הדם, התרגשות עצומה עד שגעון מתקף תאוה או כעס". אמנם המילה לא נקלטה בשפה.

אִחֵר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איחר
שורש וגזרה א־ח־ר
בניין פִּעֵל
  1. לא הגיע בזמן; פספס את מועדו.
    • ”וְלֹא-אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת-יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו.“ (בראשית לד, פסוק יט)
    • ”כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי-דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג, פסוק כב)
    • ”הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם.“ (ישעיהו ה, פסוק יא)
    • ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.“ (חבקוק ב, פסוק ג)
    • ”שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי-שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא.“ (תהלים קכז, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה קיימת בשפות שמיות נוספות, אכדית: aḫāru - לאחר, להישאר מאחור. אוגריתית: 𐎀𐎃𐎗 (אחר) - לאחר, להתעכב. סורית: ܐܲܘܚܸܪ (אַוֹחֵר) - לעכב. ארמית: אַחֵר - לעכב, לאחר. ערבית: أَخَّرَ (אַחַרַ) - לעכב, לדחות. שבאית: 𐩱𐩭𐩧 (אחר) - לעכב, להסיר. געז: አኀረ (אֵחֵרֵ) - להיות מעוכב.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • ככלל, בפעלים בבניין פִּעֵל בהם עי"ן הפועל היא האות חי"ת לא חל תשלום דגש. יש שמוציאים מכלל זה את הפועל אִחֵר, ומבטאים אותו אֵחֵר (או אֵחַר), כבפסוק לעיל מבראשית.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT 51 III, 77, 137
  2. לוחות UT 75 II, 1 Aqht, וכן לוח KTU 1.103
  3. ראה כאן בהרחבה.