הוא
מראה
הוּא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הוא |
| הגייה* | hu |
| חלק דיבר | כינוי גוף |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| כינויי גוף | |||
|---|---|---|---|
| גוף | ראשון | שני | שלישי |
| זכר | אני, אנוכי | אתה | הוא |
| נקבה | את | היא | |
| ז"ר | אנחנו, נחנו, אנו | אתם | הם (המה) |
| נ"ר | אתן | הן (הנה) | |
- כינוי רמז לרחוק, בזכר יחיד (נסתר).
- ”וְדִבֶּר־הוּא לְךָ אֶל־הָעָם, וְהָיָה; הוּא יִהְיֶה־לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה־לּוֹ לֵאלֹהִים.“ (שמות ד, פסוק טז)
- ”וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל; וְהוּא בֶּן־אִשָּׁה זוֹנָה, וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת־יִפְתָּח.“ (שופטים יא, פסוק א)
- ”רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת; כִּי אִם־בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ, הוּא־יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי.“ (מלכים א׳ ח, פסוק יט)
- ”וְלֹא שָׁמַע הוּא וַעֲבָדָיו וְעַם הָאָרֶץ אֶל־דִּבְרֵי יהוה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא.“ (ירמיהו לז, פסוק ב)
- ”כִּי־הִיא זִמָּה; וְהוּא עָוֹן פְּלִילִים.“ (איוב לא, פסוק יא)
- ”מַה־יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה; בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל?“ (קהלת ג, פסוק ט)
- הוא הלך לשחק כדורגל איתי.
- האוגד לזכר יחיד.
- ”כָּל־אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל־עֵמֶק הַשִּׂדִּים; הוּא יָם הַמֶּלַח.“ (בראשית יד, פסוק ג)
- ”כֹּל אֲשֶׁר אֵין־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.“ (ויקרא יא, פסוק יב)
- ”אִישׁ־אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף־אָלֶף; כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.“ (יהושע כג, פסוק י)
- ”וְדָוִד הוּא הַקָּטָן; וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל.“ (שמואל א׳ יז, פסוק יד)
- ”מִי־פָעַל וְעָשָׂה, קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ; אֲנִי יהוה רִאשׁוֹן, וְאֶת־אַחֲרֹנִים אֲנִי־הוּא.“ (ישעיהו מא, פסוק ד)
- ”מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד; יהוה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, סֶלָה.“ (תהלים כד, פסוק י)
- ”מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה; וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף.“ (קהלת ג, פסוק טו)
גיזרון
[עריכה]- למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות, ביניהן הערבית: هُوَ (הגייה: הֻוַ).
נגזרות
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]1
2