אנחנו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲנַחְנוּ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנחנו
הגייה* anakhnu
חלק דיבר כינוי־גוף
מין זכר או נקבה (רבים)
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי גוף
גוף ראשון שני שלישי
זכר אני, אנוכי אתה הוא
נקבה אני, אנוכי את היא
ז"ר אנו, אנחנו אתם הם (המה)
נ"ר אנו, אנחנו אתן הן
  1. כינוי המציין גוף ראשון רבים (מדברים, מדברות).
    • אנחנו עשרים תלמידים בכיתה.

גיזרון[עריכה]

  • פרוטו־שמית *נִחְנוּ‏ ‏ עברית נַחְנוּ (הנמכת תנועה בהשפעת החי"ת הלועית)‏ ‏ עברית אֲנַחְנוּ (האל"ף באנלוגיה לאֲנִי)‏.[1] מקביל לשפות שמיות אחרות: פיניקית 𐤀𐤍𐤇𐤍 (אנחנ), ארמית אחנחא[1], ערבית ‫نَحْنُ‬ (נַחנֻ), אכדית anīnu.
  • כפי שמתחוור מן כתובות עתיקות שנמצאו בא"י ובמיוחד במכתבי לכיש , שלמרות הקשרים ההדוקים מן העבר בן ארם-ישראל-ויהודה, טרם גלות בבל לא היתה השפעת לשון הארמית בתקופה זו גדולה ביותר . ברובד העברית הנכונה לימים של עד המאה השישית לפנה"ס ביטאו תושבי יהודה - "נחנו" , בעוד המבטאים בצורת "אנחנו" הסגירו מיד מבטא זר לועזי-ארמי [2].

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: we‏‏‏‏
  • ערבית: نَحْنُ‏‏‏‏
  • גרמנית: wir‏‏‏‏
  • צרפתית: nous‏‏‏‏

הערות שוליים[עריכה]

  1.   יהושע בלאו, תורת ההגה והצורות, הקיבוץ המאוחד תשל"ב, עמ' 94-93.
  1. CAL.
  2. מאת: נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח