אנחנו

אֲנַחְנוּ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אנחנו
הגייה*	anakhnu
חלק דיבר	כינוי־גוף
מין	זכר או נקבה (רבים)
שורש
דרך תצורה
נטיות

כינויי גוף
גוף	ראשון	שני	שלישי
זכר	אני, אנוכי	אתה	הוא
נקבה		את	היא
ז"ר	אנחנו, נחנו, אנו	אתם	הם (המה)
נ"ר		אתן	הן (הנה)

1. כינוי המציין גוף ראשון רבים (מדברים, מדברות).

   • ”וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.“ (בראשית כט, פסוק ד)
   • ”לֹא אֶת־אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יהוה אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת, כִּי אִתָּנוּ; אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם, כֻּלָּנוּ חַיִּים.“ (דברים ה, פסוק ג)
   • ”וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ, וְיָצָא לְפָנֵינוּ – וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ.“ (שמואל א׳ ח, פסוק כ)
   • ”וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד, וַיֹּאמְרוּ; הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ?“ (מלכים ב׳ י, פסוק ד)
   • ”כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו; וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יהוה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.“ (מיכה ד, פסוק ה)
   • ”נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים; הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.“ (תהלים קכד, פסוק ז)
   • ”אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם; וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ.“ (איכה ה, פסוק ז)
   • ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה – כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, וְהֶעָפָר הַרְבֵּה; וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה.“ (נחמיה ד, פסוק ד)

גיזרון

• פרוטו־שמית *נִחְנוּ‏ ←‏ עברית נַחְנוּ (הנמכת תנועה בהשפעת החי"ת הלועית)‏ ←‏ עברית אֲנַחְנוּ (האל"ף באנלוגיה לאֲנִי)‏.^[1] מקביל לשפות שמיות אחרות: פיניקית 𐤀𐤍𐤇𐤍 (אנחנ), ארמית אחנחא, ערבית ‫نَحْنُ‬ (נַחנֻ), אכדית anīnu.
• כפי שמתחוור מן המקרא ”נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ“ (איכה ג, פסוק מב) ומכתובות עתיקות שנמצאו בא"י, ובמיוחד במכתבי לכיש מתברר שלמרות הקשרים ההדוקים מן העבר בן ארם-ישראל-ויהודה, לא היתה השפעת לשון הארמית משמעותית טרם גלות בבל . ברובד העברית הנכונה לימים של עד המאה השישית לפנה"ס ביטאו תושבי יהודה - "נחנו" , בעוד המבטאים בצורת "אנחנו" הסגירו מיד מבטא זר לועזי-ארמי .

מילים נרדפות

• נחנו (במקרא, ובמכתבי לכיש)
• אנו (מרובד עברית-משנאית)

תרגום

• ספרדית: nosotras‏, nosotros‏‏‏‏
• אנגלית: we‏‏‏‏
• ערבית: نَحْنُ‏‏‏‏
• גרמנית: wir‏‏‏‏
• צרפתית: nous‏‏‏‏

הערות שוליים

1. ↑  יהושע בלאו, תורת ההגה והצורות, הקיבוץ המאוחד תשל"ב, עמ' 94-93.