היא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הִיא[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | היא |
| הגייה* | hi |
| חלק דיבר | כינוי גוף |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| כינויי גוף | |||
|---|---|---|---|
| גוף | ראשון | שני | שלישי |
| זכר | אני, אנוכי | אתה | הוא |
| נקבה | את | היא | |
| ז"ר | אנחנו, נחנו, אנו |
אתם | הם (המה) |
| נ"ר | אתן | הן (הנה) | |
- כינוי המציין גוף שלישי יחיד, נקבה (נסתרת).
- היא הלכה הביתה מכיוון שהיא הרגישה לא טוב.
- אוגד לנקבה.
- השופט קבע כי לצד העובדה שהרשות היא בעלת הנכס, בני הזוג זכאים להמשיך להתגורר בו.
גיזרון[עריכה]
- למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות, ביניהן הערבית: هِيَ (הִיַ).
מילים נרדפות[עריכה]
- הלזו (1)
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- במקרא המלה נכתבת גם בצורה "הִוא", למשל בפסוק: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה, כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל־חָי" (בראשית, ג', כ'). במקרים יוצאי דופן אלו האות ו"ו משמשת כאם קריאה לתנועת חיריק, וההגייה היא אותה הגייה כבצורה "הִיא".