לדלג לתוכן

מן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמן
הגייה*min
חלק דיברמילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיותמִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֵּךְ, מִמֶּנּוּ או הֵימֶּנּוּ , מִמֶּנָּה או הֵימֶּנָּה, מִמֶּנּוּ, מִכֶּם, מֵהֶם
  1. מילת יחס המצביעה על מקורו של דבר, על מוצאו.
    • וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ; כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת.“ (בראשית ב, פסוק יז)
    • ”וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ; לֹא יֵאָכֵל, כִּי־קֹדֶשׁ הוּא.“ (שמות כט, פסוק לד)
    • ”וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת־הָעֲנָקִים מִן־הָהָר מִן־חֶבְרוֹן מִן־דְּבִר מִן־עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל; עִם־עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ.“ (יהושע יא, פסוק כא)
  2. מילה המצביעה על אי שויון בין שני דברים, וכי הדבר אליו המילה אינה חוברת עדיף באיכותו. יוֹתֵר לְעֻמַּת.
    • ”וַיֹּאמֶר אֶל־עַמּוֹ; הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.“ (שמות א, פסוק ט)
    • מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי; כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי.“ (תהלים קיט, פסוק צט)
    • ”וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת־יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת רָע מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק ט)
    • ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה, מַה־מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי; וַיֹּאמֶר לָהֶם, לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)

גזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות, כגון: ארמית ܡܺܢ‎ (מִן), ערבית مِن‎ (מִן), טיגרית mən) ምን).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   (1)
  • איטלקית: da‏, di‏‏‏‏
  • אינדונזית: dari‏‏‏‏
  • אירית: ó‏‏‏‏
  • אנגלית: from‏‏‏‏
  • אספרנטו: el‏‏‏‏
  • גרוזינית: -დან‏‏‏‏ (תעתיק: dan-)
-გან‏‏‏‏ (תעתיק: gan-)
  • גרמנית: von‏, aus‏‏‏‏
  • דנית: fra‏‏‏‏
  • הודית: से‏‏‏‏ (תעתיק: se)
  • הולנדית: van‏, uit‏‏‏‏
  • הונגרית: -ból-‏, tól‏‏‏‏
  • וייטנמית:
  • ולשית: oddi‏‏‏‏
  • טגלית: galing‏‏‏‏
  • טורקית: -den‏‏‏‏
  • יוונית: από‏‏‏‏ (תעתיק: apó)
  • יידיש: פֿון‏‏‏‏
  • יפנית: から‏‏‏‏ (תעתיק: kara)
より‏‏‏‏ (תעתיק: yori)
  • כורדית: ji‏‏‏‏
  • לטינית: ab‏‏‏‏
  • מלאית: dari‏‏‏‏
  • מלטית: minn‏‏‏‏
  • נורווגית: fra‏‏‏‏
  • ספרדית: de‏, desde‏‏‏‏
  • ערבית: من‏‏‏‏ (תעתיק: מִן)
  • פולנית: z‏, od‏‏‏‏
  • פורטוגלית: de‏‏‏‏
  • פינית: -sta-‏, lta‏‏‏‏
  • פרסית: از‏‏‏‏ (תעתיק: אַז)
  • צ'כית: ze‏, od‏‏‏‏
  • צרפתית: de‏, dans‏, sur
  • קוריאנית: 에서‏‏‏‏ (תעתיק: eseo)
  • רומנית: de‏‏‏‏
  • רוסית: из‏‏‏‏ (תעתיק: iz)
от‏‏‏‏ (תעתיק: ot)
с‏‏‏‏ (תעתיק: s)
  • שוודית: från‏, ur‏‏‏‏
  • תאילנדית: จาก‏‏‏‏ (תעתיק: jàak)
   (2)
  • איטלקית: di‏, che‏‏‏‏
  • אינדונזית: daripada‏‏‏‏
  • אירית: ‏‏‏‏
  • אנגלית: than‏‏‏‏
  • אספרנטו: ol‏‏‏‏
  • ארמנית: քան‏‏‏‏ (תעתיק: kʻan)
  • בסקית: baino‏‏‏‏
  • גרוזינית: ვიდრე‏‏‏‏ (תעתיק: vidre)
  • גרמנית: als‏‏‏‏
  • דנית: end‏‏‏‏
  • הודית: की अपेक्षा‏‏‏‏ (תעתיק: kī apekṣā)
से‏‏‏‏ (תעתיק: se)
  • הולנדית: dan‏‏‏‏
  • הונגרית: mint‏, -nál‏‏‏‏
  • וייטנמית: hơn‏‏‏‏
  • ולשית: na‏‏‏‏
  • טגלית: kaysa‏, sa‏‏‏‏
  • טורקית: göre‏, -den‏‏‏‏
  • יוונית: από‏‏‏‏ (תעתיק: apó)
  • יידיש: פֿאַר‏, פֿון‏, ווי‏, איידער‏‏
  • יפנית: より‏‏‏‏ (תעתיק: yori)
  • כורדית: ji‏‏‏‏
  • לטינית: quam‏‏‏‏
  • מלאית: daripada‏‏‏‏
  • נורווגית: enn‏‏‏‏
  • סווהילית: kuliko‏‏‏‏
  • ספרדית: que‏‏‏‏
  • ערבית: من‏‏‏‏ (תעתיק: מִן)
  • פולנית: aniżeli‏‏‏‏
  • פורטוגלית: que‏‏‏‏
  • פינית: kuin‏‏‏‏
  • פרסית: از‏‏‏‏ (תעתיק: אַז)
  • צ'כית: než‏‏‏‏
  • צרפתית: que‏‏‏‏
  • קוריאנית: 보다‏‏‏‏ (תעתיק: boda)
  • רומנית: ca‏, decât‏‏‏‏
  • רוסית: чем‏‏‏‏ (תעתיק: čem)
нежели‏‏‏‏ (תעתיק: néželi)
  • שוודית: än‏‏‏‏
  • תאילנדית: กว่า‏‏‏‏ (תעתיק: gwàa)

מידע נוסף

[עריכה]
  • המילה "מִן" יכולה לחבור אל המילה שאחריה. במקרה זה ה־נ' נשמטת ובא במקומה דגש חזק; כאשר האות הבאה היא אות גרונית, היא לא מקבלת דגש חזק, והמ"ם מנוקדת בצירי.

מָן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמן
הגייה*man
חלק דיברשם־עצם
מין
שורש
דרך תצורהמשקל קָל
נטיות
ליקוט המן
  1. מעין דבר מאכל אשר ירד מן השמים לבני ישראל בזמן נדודיהם במדבר.
    • ”וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.“ (שמות טז, פסוק לא)
    • ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד-בֹּאָם אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת-הַמָּן אָכְלוּ עַד-בֹּאָם אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן“ (שמות טז, פסוק לה)
    • ”וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם“ (נחמיה ט, פסוק כ)

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: Manna‏‏‏‏
  • ספרדית: maná‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מן

מַן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמאן
הגייה*man
חלק דיברמילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [ארמית] מי – מילה המצביעה על זהותו של דבר.
    • ”וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו "מָן הוּא?" כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יהוה לָכֶם לְאָכְלָה.“ (שמות טז, פסוק טו)
    • וּמַן-דִּי-לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ-שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא“ (דניאל ג, פסוק ו)
    • ”אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן-שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה“ (עזרא ה, פסוק ט)

גזרון

[עריכה]
  • מקביל לשפות שמיות אחרות: אכדית: mannu, אוגריתית: 𐎎𐎐 (מן), אמהרית: ማን (מַן), ערבית: مَنْ (מַן). כנראה מפרוטו-שמית בצורה המשוערת mann*.

צירופים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]