מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מן
הגייה * min
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֵּךְ, מִמֶּנּוּ או הֵימֶּנּוּ , מִמֶּנָּה או הֵימֶּנָּה, מִמֶּנּוּ, מִכֶּם, מֵהֶם
אין לבלבל ערך זה עם הערך מין .
מילת יחס המצביעה על מקורו של דבר, על מוצאו .
”וּמֵ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ ; כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ , מוֹת תָּמוּת.“ (בראשית ב , פסוק יז ) ”וְאִם־יִוָּתֵר מִ בְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן ־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ; לֹא יֵאָכֵל, כִּי־קֹדֶשׁ הוּא.“ (שמות כט , פסוק לד ) ”וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת־הָעֲנָקִים מִן ־הָהָר מִן ־חֶבְרוֹן מִן ־דְּבִר מִן ־עֲנָב וּמִ כֹּל הַר יְהוּדָה וּמִ כֹּל הַר יִשְׂרָאֵל; עִם־עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ.“ (יהושע יא , פסוק כא )
מילה המצביעה על אי שויון בין שני דברים, וכי הדבר אליו המילה אינה חוברת עדיף באיכותו . יוֹתֵר לְעֻמַּת .
”וַיֹּאמֶר אֶל־עַמּוֹ; הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ .“ (שמות א , פסוק ט ) ”מִ כָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי (תהלים קיט , פסוק צט ) ”וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת־יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת רָע מִן ־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברי הימים ב׳ לג , פסוק ט ) ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה, מַה־מָּתוֹק מִ דְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵ אֲרִי; וַיֹּאמֶר לָהֶם, לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד , פסוק יח )
המילה משותפת למספר לשונות שמיות, כגון: ארמית ܡܺܢ (מִן) , ערבית مِن (מִן) , טיגרית mən) ምን ) .
(1)
איטלקית: da , di
אינדונזית: dari
אירית: ó
אנגלית: from
אספרנטו: el
גרוזינית: -დან (תעתיק: dan-) -გან (תעתיק: gan-)גרמנית: von , aus
דנית: fra
הודית: से (תעתיק: se)
הולנדית: van , uit
הונגרית: -ból- , tól
וייטנמית:
ולשית: oddi
טגלית: galing
טורקית: -den
יוונית: από (תעתיק: apó)
יידיש: פֿון
יפנית: から (תעתיק: kara) より (תעתיק: yori)כורדית: ji
לטינית: ab
מלאית: dari
מלטית: minn
נורווגית: fra
ספרדית: de , desde
ערבית: من (תעתיק: מִן)
פולנית: z , od
פורטוגלית: de
פינית: -sta- , lta
פרסית: از (תעתיק: אַז)
צ'כית: ze , od
צרפתית: de , dans , sur
קוריאנית: 에서 (תעתיק: eseo)
רומנית: de
רוסית: из (תעתיק: iz) от (תעתיק: ot)с (תעתיק: s)שוודית: från , ur
תאילנדית: จาก (תעתיק: jàak)
(2)
से (תעתיק: se)нежели (תעתיק: néželi)שוודית: än
תאילנדית: กว่า (תעתיק: gwàa)
המילה "מִן" יכולה לחבור אל המילה שאחריה. במקרה זה ה־נ' נשמטת ובא במקומה דגש חזק; כאשר האות הבאה היא אות גרונית, היא לא מקבלת דגש חזק, והמ"ם מנוקדת בצירי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מן
הגייה * man
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה משקל קָל
נטיות
ליקוט המן מעין דבר מאכל אשר ירד מן השמים לבני ישראל בזמן נדודיהם במדבר .
”וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.“ (שמות טז , פסוק לא ) ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד-בֹּאָם אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת-הַמָּן אָכְלוּ עַד-בֹּאָם אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן“ (שמות טז , פסוק לה ) ”וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם“ (נחמיה ט , פסוק כ )
ערך בוויקיפדיה:
מן
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מאן
הגייה * man
חלק דיבר מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
[ארמית מי – מילה המצביעה על זהותו של דבר.
”וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו "מָן הוּא?" כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יהוה לָכֶם לְאָכְלָה.“ (שמות טז , פסוק טו ) ”וּמַן -דִּי-לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ-שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא“ (דניאל ג , פסוק ו ) ”אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן -שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה“ (עזרא ה , פסוק ט )
מקביל לשפות שמיות אחרות: אכדית: mannu , אוגריתית: 𐎎𐎐 (מן), אמהרית: ማን (מַן), ערבית: مَنْ (מַן) . כנראה מפרוטו-שמית בצורה המשוערת mann*.
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: מן