עבור

עֲבוּר א

מילת יחס: סיבה לדבר.
- ”אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם“ (בראשית יח, פסוק כו)
- ”בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי“ (שמות ט, פסוק טז)
- ”לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כ)
- ” כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי“ (שמואל א׳ כג, פסוק י)
- ”עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם“ (עמוס ב, פסוק ו)
עברית חדשה כלפי-.
- הקיץ הקרוב הולך להיות יקר עבור חלק מבעלי הפאבים והמסעדות.
- שילמתי רק עבור האוכל וזה לא כולל טיפ למלצר

במקרא רק בצירוף ב' בעבור.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לשון המקרא יבול, תבואה.
- ”וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי ... וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן.“ (יהושע ה, פסוקים יא–יב)

המילה מופיעה פעמיים במקרא, בשני פסוקים סמוכים. מקביל לאכדית: ebūru (אין ע באכדית) - יבול; ארמית: עִיבּוּר; סורית: ܥܒ݂ܽܘܪܳܐ (עבוּרַא).

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיבור
הגייה^*	'ibur
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ב־ר ב
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ עִבּוּרִים, נ"י עִבּוּרוֹ עִבּוּרָהּ

לשון חז"ל נשיאת בעל חיים ממין נקבה את פרי בטנה.
- ”עצבונך- זה צער גידול בנים, והרנך- זה צער העיבור.“ (בבלי, מסכת עירובין – דף ק, עמוד ב)
בהשאלה: תוספת על דבר בכמה הקשרים מסוימים.
- ”הַנּוֹתֵן אֶת עֵרוּבוֹ בְעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה ז)
- ”קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה - אָסוּר בָּהּ וּבְעִבּוּרָהּ. עַד רֹאשׁ אֲדָר - עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה ה)

לשון חז"ל שינוי, מעבר.
- ”משום הכי בעי עיבור צורה, שמא יבא אליהו ויטהרנה.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לד, עמוד א)
- ”דקא שחיט ליה אחר תמיד של בין הערבים, עיבור צורה בעי!“ (בבלי, מסכת פסחים – דף עג, עמוד ב)