אל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים   

אֶל - אֵל - אַל

אֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אל
הגייה* el
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות למדבר: אֵלַי, למדברים: אֵלֵינוּ, לנוכח: אֵלֶיךָ, לנוכחת: אֵלַיִךְ, לנוכחים: אֲלֵיכֶם, לנוכחות: אֲלֵיכֶן, לנסתר: אֵלָיו, לנסתרת: אֵלֶיהָ, לנסתרים: אֲלֵיהֶם, לנסתרות: אֲלֵיהֶן.
  1. ל־, לעבר, אצל.
    • אל מי אתה הולך?
    • ”וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר. קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה“ (יונה א, פסוק א, ב)
    • ”לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם“ (משלי ו, פסוק ו)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: to‏‏‏‏, towards‏‏‏‏
  • ערבית: إِلَى‏‏‏‏ (תעתיק: אִלַא)
  • רוסית: к‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

אַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אל
הגייה* al
חלק דיבר מילת צווי
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מילה המצווה על שלילה.
    • אל תצא מהבית לפני שאחֱזור.
    • אל תעשן, אתה תזיק לעצמך.
    • "הוא אמר: אליפלט אל פחד, אליפלט, אל פחד וחיל" (נתן אלתרמן)


גיזרון[עריכה]

  1. ייתכן שנוצרה עקב היפוך האותיות במילה "לא".

מובאות נוספות[עריכה]

  • מפרקי אבות
  1. "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, " (אבות)
  2. " יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה" (אבות)
  3. " נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:" (אבות)
  4. "שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:" (אבות)
  5. "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֳמָדוֹת:" (אבות)
  6. "וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:" (אבות)
  7. "הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם:" (אבות)
  8. "הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד. וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אָתָּה:" (אבות)
  9. " רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָךְ" (אבות)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: don't‏‏‏‏
  • ערבית: لا‏‏‏‏
  • רוסית: не‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

אֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אל
הגייה* el
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ל־ל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ אֵלִים
  1. לשון המקרא כוח וגבורה או מי שיש בו כוח וגבורה.
    • {{צט/תנ"ך|יש לאל ידינו
    • ”כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל (תהלים פ, פסוק יא)
    • ”צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה“ (תהלים לו, פסוק ז)
  2. ישות על־טבעית וכל־יכולה השולטת בעולם ובבריות, אשר סוגדים לה במסגרת הדת.
    • ”וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.“ (בראשית יד, פסוק יט)
    • וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.“ (בראשית כח, פסוק ג)
    • ”עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ.“ (שמות טו, פסוק ב)
    • דבר קיומו של האל הטרנסצדנטי הינו שאלה פילוסופית עמוקה.

גיזרון[עריכה]

  • באכדית אלֻ "ilu" בא לתאר אל, אך היא מתארת מגוון רחב של דמויות נוספות . היא מציינת את האלים הקוסמיים ואת אלי הטבע ,אך משמשת כינוי גם לאלים אישיים , "מלאכים מגנים". כמו כן במילים: ("šedu"-שדו ,"lamassu"-למשו) שמשמען אלים קטנים ואלמוניים הקשורים לאנשים יחידים. (גם נפשות המתים ,ובייחוד נפשות של ילדים קטנים , נקראו "ilu"), במזרח הקדום המונח 'אל' ציין גם פסל של אל או סמל של אל ואף מלכים שהאליהו את עצמם[1].
  • שמו של האל הראשי בפנתיאון האוגריתי היה "אל". השם נשאל גם אל שמו של אלוהי־העבריים, והפך לאחד משמותיו

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

2

מידע נוסף[עריכה]

  • פעם אחת במקרא אֵל נסמך כמו אֵיל־ שגם האַיִל נגזר משורש קדום זה שמבטא כח ”וַיְבִאֵנִי אֶל אֻלָם הַבַּיִת וַיָּמָד אֵל אֻלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה“ (יחזקאל מ, פסוק מח)

ראו גם[עריכה]

  1. אלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל,נדב נאמן, שאול שקד, מנחם קיסטר ויוסף גייגר יד יצחק בן-צבי,תשס"ח - 2008,ירושליים, עמ' 9