מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לקראת
|
| הגייה* |
likrat
|
| חלק דיבר |
מילת יחס
|
| מין |
|
| שורש |
ק־ר־א
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
כ׳ לִקְרָאתִי, לִקְרַאתְכֶם
|
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): לעבר, אל.
- וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן־הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר. (שמות יט, יז)
- "לְכָה, דּוֹדִי, לִקְרַאת כַּלָּה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה". (מתפילת קבלת שבת)
- ל + "קרא" (נראה כשם עצם ששייך לפועל קרא- כלומר פונה אליו כמו קורא לו) + ת השיוך.
| השורש קרא
|
|
השורש ק־ר־א הוא שורש מגזרת נל"א.
| ק־ר־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
קָרָא
|
קוֹרֵא
(ב׳ פעוּל: קָרוּי)
|
יִקְרָא
|
קְרָא
|
לִקְרֹא
|
| נִפְעַל
|
נִקְרָא
|
נִקְרָא
|
יִקָּרֵא
|
הִקָּרֵא
|
לְהִקָּרֵא
|
| הִפְעִיל
|
הִקְרִיא
|
מַקְרִיא
|
יַקְרִיא
|
הַקְרֵא
|
לְהַקְרִיא
|
| הֻפְעַל
|
הֻקְרָא
|
מֻקְרָא
|
יֻקְרָא
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
קֹרָא
|
מְקֹרָא
|
יְקֹרָא
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְקָרֵא
|
מִתְקָרֵא
|
יִתְקָרֵא
|
הִתְקָרֵא
|
לְהִתְקָרֵא
|
| |
|
