יש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים   

יֵשׁ א - יֵשׁ ב - יֵשׁ ג

יֵשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
  1. לשון ימי הביניים קיום, מציאות, ממשות.
    • הפילוסופיה עוסקת רבות בשאלות הקשורות ביש.

גזרון[עריכה]

  • מופיע בתלמוד בבלי: וְיֵשׁ נִסְפָּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, אָמַר מִי אִיכָּא דְּאָזֵל בְּלֹא זְמַנֵּיהָ אֵין כִּי הָא דְּרַבּ בִּיבִּי“ (בבלי, מסכת חגיגהדף ד, עמוד ב).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

יֵשׁ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות יֶשְׁךָ יֶשְׁנִי יֶשְׁנוֹ יֶשְׁכֶם יֶשְׁכֶן
  1. לשון המקרא קיים, נמצא.
    • ”וְגַם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ-לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם-עֲבָדֶיךָ אֵין מַחְסוֹר כָּל-דָּבָר“ (שופטים יט, פסוק יט)
    • ”כִּי מְנַסֶּה ה' אלהכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה'“ (דברים יג, פסוק ד)
    • ”[...] וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת-לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם-לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ [...]“ (מלכים ב׳ י, פסוק טו)
    • ”וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם“ (אסתר ג, פסוק ח)
    • "יש בי אהבה, / והיא תתעורר ותיגע. / יש בי אהבה / והיא תנצח." (יש בי אהבה, מאת ארקדי דוכין)
    • "לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / גַּם כְּשֶׁעָצוּב לָךְ / יֵשׁ לָךְ אוֹתִי / לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / אֲנִי כָּאן." (יֵשׁ לָךְ אוֹתִי, מאת צוף פילוסוף)

גזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


מידע נוסף[עריכה]

לדעת חלק מהלשונאים הביטוי "יש את" אינו תקני בעברית משום שהדבר שישנו הוא הנושא במשפט, ואילו את באה לפני מושא בלבד.

יֵשׁ ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
  1. [סלנג] קריאה המביעה הצלחה, שמחה או התרגשות.
    • יש! נחלנו הצלחה!
    • נִצַּחְנוּ בַּמִּשְׂחָק! יֵשׁ!

גזרון[עריכה]

  • כנראה שאילה מלועזית על פי דמיון בצליל.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  1. התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית: A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120