לדלג לתוכן

יש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים   

יֵשׁ א - יֵשׁ ב - יֵשׁ ג - יֵשׁ ד - יֵשׁ ה

יֵשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
  1. לשון חז"ל ובמיוחד לשון ימי הביניים קיום, מציאות, ממשות.
  2. היש, (ביידוע): שם כולל לדברים הקיימים.
  3. יש (לא מיודע) כפרט: משהו, דבר-מה.
    • "יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש..." (ספר יצירה, מחבר לא ידוע, מהדורה ורשה, 1884. באתר ספריא)[1]
    • הפילוסופיה עוסקת רבות בשאלות הקשורות ביש.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

יֵשׁ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות יֶשְׁךָ יֶשְׁנִי יֶשְׁנוֹ יֶשְׁכֶם יֶשְׁכֶן
  1. לשון המקרא קיים, נמצא, נוכח, זמין.
    • ”כִּי מְנַסֶּה ה' אלהכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה'“ (דברים יג, פסוק ד)
    • ”[...] וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת-לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם-לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ [...]“ (מלכים ב׳ י, פסוק טו)
    • ”וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם“ (אסתר ג, פסוק ח)
    • "יש בי אהבה, / והיא תתעורר ותיגע. / יש בי אהבה / והיא תנצח." (יש בי אהבה, מאת ארקדי דוכין)

גזרון[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

לדעת חלק מהלשונאים הביטוי "יש את" אינו תקני בעברית משום שהדבר שישנו הוא הנושא במשפט, ואילו את באה לפני מושא בלבד.

ראו גם[עריכה]

יֵשׁ ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר פועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. יֵשׁ ל+(מושא): לשון המקרא פועל לציון שייכות; הימצאותו של דבר מסויים השייך ל-; היות של (אדם או עניין). ובפרט, ציון מצב בעלות.
    • ”וְגַם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ-לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם-עֲבָדֶיךָ אֵין מַחְסוֹר כָּל-דָּבָר“ (שופטים יט, פסוק יט)
    • "לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / גַּם כְּשֶׁעָצוּב לָךְ / יֵשׁ לָךְ אוֹתִי / לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / אֲנִי כָּאן." (יֵשׁ לָךְ אוֹתִי, מאת צוף פילוסוף)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

יֵשׁ ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא (נדיר) נכס, רכוש (לפי הקבלה לנחלה ולאוצר).[4][5]
    • ”בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּך בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.“ (משלי ח, פסוקים ככא)
    • "אַךְ עַל אֵלֶּה אַל תֵּבוֹשׁ / וְאַל תִּשָּׂא פָנִים וְחֵטְא: עַל תּוֹרַת עֶלְיוֹן וְחוֹק / וְעַל מַצְדִּיק לְהַצְדִּיק רָשָׁע: עַל חֶשְׁבּוֹן חוֹכֵר וְאָדוֹן וְאֹרַח / וְעַל מַחְלְקוֹת נַחֲלָה וָיֵשׁ:" (חכמת שמעון בן סירא, שמעון בן סירא. באתר פרוייקט בן יהודה)[6]

תרגום[עריכה]

יֵשׁ ד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יש
הגייה* yesh
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [סלנג] קריאה המביעה הצלחה, שמחה או התרגשות.
    • יש! נחלנו הצלחה!
    • נִצַּחְנוּ בַּמִּשְׂחָק! יֵשׁ!

גזרון[עריכה]

  • כנראה שאילה מ- yes, באנגלית, על פי דמיון בצליל.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. קיינר, ר. "לתולדות המונח "יש מאין" בפילוסופיה ובקבלה". דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות (תשמ"ט / 1989), עמ' 319-324.
  2. התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית: A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36
  3. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120
  4. Köhler, Ludwig, Walter Baumgartner, et al., The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (Brill, 2001), #4018.
  5. "יש",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs.
  6. מהדורת דוד כהנא, 1912. זהו שיחזור לנוסח הספר שיצא קודם לגילוי כתב יד נוסף (ממצדה). לשינויי נוסח ר' באתר מאגרים, ובפקסימיליה.