מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יש
|
הגייה* |
yesh
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
|
- לשון ימי הביניים קיום, מציאות, ממשות.
- הפילוסופיה עוסקת רבות בשאלות הקשורות ביש.
- מופיע בתלמוד בבלי: ”וְיֵשׁ נִסְפָּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, אָמַר מִי אִיכָּא דְּאָזֵל בְּלֹא זְמַנֵּיהָ אֵין כִּי הָא דְּרַבּ בִּיבִּי“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף ד, עמוד ב).
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יש
|
הגייה* |
yesh
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
א־ו־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
יֶשְׁךָ יֶשְׁנִי יֶשְׁנוֹ יֶשְׁכֶם יֶשְׁכֶן
|
- לשון המקרא קיים, נמצא.
- ”וְגַם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ-לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם-עֲבָדֶיךָ אֵין מַחְסוֹר כָּל-דָּבָר“ (שופטים יט, פסוק יט)
- ”כִּי מְנַסֶּה ה' אלהכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה'“ (דברים יג, פסוק ד)
- ”[...] וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת-לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם-לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ [...]“ (מלכים ב׳ י, פסוק טו)
- ”וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם“ (אסתר ג, פסוק ח)
- "יש בי אהבה, / והיא תתעורר ותיגע. / יש בי אהבה / והיא תנצח." (יש בי אהבה, מאת ארקדי דוכין)
- "לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / גַּם כְּשֶׁעָצוּב לָךְ / יֵשׁ לָךְ אוֹתִי / לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / אֲנִי כָּאן." (יֵשׁ לָךְ אוֹתִי, מאת צוף פילוסוף)
מידע נוסף[עריכה]
לדעת חלק מהלשונאים הביטוי "יש את" אינו תקני בעברית משום שהדבר שישנו הוא הנושא במשפט, ואילו את באה לפני מושא בלבד.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יש
|
הגייה* |
yesh
|
חלק דיבר |
מילת קריאה
|
מין |
|
שורש |
א־ו־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
|
- [סלנג] קריאה המביעה הצלחה, שמחה או התרגשות.
- יש! נחלנו הצלחה!
- נִצַּחְנוּ בַּמִּשְׂחָק! יֵשׁ!
- כנראה שאילה מלועזית על פי דמיון בצליל.
מילים נרדפות[עריכה]
- ↑ התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית: A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120