הנה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הִנֵּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הינה |
| הגייה* | Hine |
| חלק דיבר | מילת קריאה |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | אני; הִנְנִי, אנחנו; הִנֶּנּוּ (בהפסק; הִנֵּנוּ), אתה; הִנְּךָ, את; הִנָּךְ, אתם; הִנְּכֶם, אתן; הִנְּכֶן, הוא; הִנּוֹ (גם: הִנֵּהוּ), היא; הִנָּהּ (גם: הִנֶּהָ), הם; הִנָּם, הן; הִנָּן |
- מילת קריאה לשם הדגשה וחיזוק הֲלוֹא, הֲרֵי.
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ...“ (בראשית א, פסוק כט)
- ”לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ“ (בראשית יב, פסוק יט)
- ”וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים“ (בראשית נ, פסוק יח)
- ”הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל“ (תהילים קכא, פסוק ד)
- מִלַּת פְּתִיחָה הַמְשַׁמֶּשֶׁת לְהַצָּגַת-הַדְּבָרִים.
- בנטייה - צורה של אוגד.
- המשכיר הינו בעל הנכס.
גיזרון[עריכה]
- מן התנ"ך.
מילים נרדפות[עריכה]
הֵנָּה א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הנה |
| הגייה* | Hena |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | הנה + ה"א המגמה |
| נטיות | |
- לשון המקרא לַכִּוּוּן הַזֶּה, לְכָאן.
- "וְדַי סָחַבְתִּי כְּבָר שַׂקִּים/ וְרַצְתִּי הֵנָּה שָׁמָּה -/ אֲנִי רוֹצֶה לַמֶּרְחַקִּים/ אֲנִי רוֹצֶה הַיָּמָּה" (גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ, מאת נתן אלתרמן)
- ”וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה“ (בראשית טו, פסוק טז)
- ”וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים...“ (בראשית מה, פסוק ח)
גיזרון[עריכה]
- מן התנ"ך.
- מצוי במצרית תיכונה (החל מן השושלת שמקורה מן יעחמס הראשון) בהוראת פה,שם.
- הגייה: אֲנ (ꜥn) . (מופיעה גם בצורת סופית, המְאַפְנֶנֶת - 'מיקום'). ראו גם: כֲנְ ẖn בהוראת גישה,קירבה (מקביל גם לתיבה העברית 'כאן') ממנה נגזרה תיבת 'כֲנְכֲנְ' ẖnẖn בהוראת לגשת, להתקרב.
- בערבית هُنَا (הֻנַא) = כאן.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: to here, hither
- ערבית: إِلَى هُنا
- רוסית: сюда
מידע נוסף[עריכה]
- האות נו"ן מנוקדת בדגש לתפארת הקריאה.
ראו גם[עריכה]
הֵנָּה ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הנה |
| הגייה* | Hena |
| חלק דיבר | כינוי גוף |
| מין | רבות |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | לרחוקות; הָהֵנָּה |
| כינויי גוף | |||
|---|---|---|---|
| גוף | ראשון | שני | שלישי |
| זכר | אני, אנוכי | אתה | הוא |
| נקבה | את | היא | |
| ז"ר | אנחנו, נחנו, אנו |
אתם | הם (המה) |
| נ"ר | אתן | הן (הנה) | |
- לשון המקרא (צורה מָאֳרכת מן "הֵן") כִּנּוּי לְגוּף שְׁלִישִׁי רַבּוֹת, לַנִּסְתָּרוֹת.
- ”וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה...“ (בראשית ו, פסוק ב)
- ”וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ“ (בראשית לג, פסוק ו)
- ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר-נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה“ (ויקרא ד, פסוק ב)
גיזרון[עריכה]
- מן התנ"ך.
- בערבית: هُنَّ (הֻנַּ) = הן.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הִנָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הינה |
| שורש וגזרה | ה־נ־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל רווח בעיקר הבינוני הֵסֵב תְּחוּשַׁת הֲנָאָה.
- "אכל והאכיל את חברו, או נהנה וּמהנה חברו-אכילתו והנית חברו, או אכילת חברו והניתו-כולן מצטרפין למעילה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעילה, פרק ב')
- "חומרה יתרה יש במעילה-שהרי עשה בה הַמְהַנֶּה כנהנה, ומצטרפת לזמן מרובה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות שגגות, פרק י"א)
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| השורש הנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|