הם
הֵם א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הם |
| הגייה* | hem |
| חלק דיבר | כינוי גוף |
| מין | זכר רבים |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| כינויי גוף | |||
|---|---|---|---|
| גוף | ראשון | שני | שלישי |
| זכר | אני, אנוכי | אתה | הוא |
| נקבה | את | היא | |
| ז"ר | אנחנו, נחנו, אנו | אתם | הם (המה) |
| נ"ר | אתן | הן (הנה) | |
- כינוי רומז לרחוק, בריבוי (נסתרים).
- אוגד לריבוי.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]1
- אנגלית: they
- גרמנית: sie
- ספרדית: ellos
- ערבית: هُمْ (הגייה: הֻםְ)
- צרפתית: ils
- רוסית: они
2
- אנגלית: are
הָם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הם |
| שורש וגזרה | ה־ו־ם |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- גרם לבלבול,
גיזרון
[עריכה]המילה מופיעה פעם אחת במקרא. ככל הנראה גזור ממהומה. קרוב לפועל המם.
פרשנים מפרשים
[עריכה]רש"י דייק מכך שמופיע בשני קמצים שלמעשה הכוונה "הָם אותם". אמנם לדעת רשב"ם אין לחלק ביניהם, וגם כאן השורש הוא ה־מ־ם. והוא פירש: "והמם- והרעים קול מהומה גדולה במלחמה."
ראו גם
[עריכה]הֵם ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הם |
| הגייה* | hem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- תרכובת כימית טבעתית, שבמרכזה אטום ברזל.
- ההם קשור תמיד לחלבון כלשהו, ופעולתו הפיזיולוגית מתאפשרת רק כשהוא קשור לַחלבון.
תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: הם |