אנכי

יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֲנָכִי, ב אָנֹכִי ב.

אָנֹכִי א[עריכה]

לשון המקרא כינוי המציין גוף ראשון יחיד.
- "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת..." (דברים ד א)

מקראי. מקביל לפיניקית: 𐤀𐤍𐤊 (אנכ) וגם 𐤀𐤍𐤊𐤉‎ (אנכי)^[1], אכדית: אַנַכּוּ anāku, אוגריתית: אַנכ ảnk^[2], מואבית: אנכ, מצרית קדומה ȧnuk^[3].
קופטית - ⲁⲛⲟⲕ, מושאלת מלשון דמוטית שנלקח מלשון מצרית-קדומה בצורת "עְנכ" (ז'נכ) jnk. בהסתמך על תעתיקו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג', בלשון מצרית קדומה "נוּק", "(nuk(e" בהוראת -אוזיריס (אל), אני ^[4].

משערים שהצורה הפרוטושמית של המילה היתה ʔanāku*. היסוד -ʔan מופיע בכינויי גוף נוספים (כגון אֲנִי, אַתָּה < ʔanta*), והסיומת āku- היתה, כנראה, סיומת גוף ראשון קדומה, שבעברית שרדה רק במילה זו.
הצורה הפרוטושמית הפכה בעברית הקדומה ל-ʔanōku* בעקבות המעתק הכנעני. השינוי מ-u ל-i בהברה האחרונה, המשתקף בצורה אָנֹכִי, הוא, כנראה, פרי דיסימילצית התנועות העגולות o ו-u.
אנום המכוּנה "אָן" -ייצג את השמיים המקבילים במשמעותם לאל השמיים, המפרה בשעת סערת-גשמים את "אָנתֻם" המכוּנה "כִּי" שנחשבה למייצגת את הארץ=אלת הארץ. נפקא מינן שהמילה/מושג "אנ-כי" לקוח מתרבות שסגדה לטבע ושעברה אדפטציה הדרגתית (שעדיין נמשכת) לעבר האמונה באל יחיד .

↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 36
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 76
↑ Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E. A. Wallis Budge, 1920, page 60.
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 356, "(nuk(e"