משערים, שהצורה הפרוטושמית של המילה היתה ʔanāku*. היסוד -ʔan מופיע בכינויי גוף נוספים (כגון אֲנִי, אַתָּה < ʔanta*), והסיומת āku- היתה, כנראה, סיומת גוף ראשון קדומה, שבעברית שרדה רק במילה זו.
הצורה הפרוטושמית הפכה בעברית הקדומה ל-ʔanōku* בעקבות המעתק הכנעני. השינוי מ-u ל-i בהברה האחרונה, המשתקף בצורה אָנֹכִי, הוא, כנראה, פרי דיסימילצית התנועות העגולות o ו-u.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֲנָכִי, ב אָנֹכִי ב.
