עקב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עָקַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עקב
שורש וגזרה ע־ק־ב, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הלך אחרי.
    • "כל המטיילים, עִקבו אחריי כדי שלא תטעו בדרך!"
  2. בהשאלה (1): הביט וחקר בהתמדה אחר מצבו של אובייקט.
    • לא עקבתי אחר דבריך, תוכל לחזור עליהם?!
  3. לשון המקרא גזל בדרכי מרמה.
    • ”וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם – אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי; וַיֹּאמַר, הֲלֹא-אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה.“ (בראשית כז, פסוק לו)
    • ”אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל-כָּל-אָח אַל-תִּבְטָחוּ; כִּי כָל-אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל-רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ.“ (ירמיהו ט, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  1. מן עָקֵב כביכול הולך אחר סימני העקבות.
 3. במקור אחז בעֲקֵבוֹ ומנע את התקדמותו.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: follow‏‏‏‏


השורש עקב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עקום וגבוה, ובהשאלה: רמאי וגאה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ק־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָקַב עוֹקֵב יַעֲקֹב עֲקֹב לַעֲקֹב
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- מְעֻקָּב -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

עָקֵב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקב
הגייה* ׳akev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ק־ב
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ עָקֵבִים (1), עָקֵבוֹת (2) נסמך עִקְּבוֹת־
עקבות (2) בחול
  1. החלק האחורי של כף הרגל.
    • ”וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב (בראשית ג, פסוק טו)
    • ”יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר“ (בראשית מט, פסוק יז)
  2. שקע או סימן שנוצר בקרקע על-ידי דריכת כף רגל (בדרך-כלל ברבים: עקבות).
    • ”בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ“ (תהלים עז, פסוק כ)
    • ”אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים“ (שיר השירים א, פסוק ח)
    • לפי העקבות בחול, נראה שמישהו קפץ על רגל אחת.

גיזרון[עריכה]

  • השורש עקב משמעו עקום ועגול, והחלק האחורי של כף הרגל נקרא כך על-שם צורתו.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עקבות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עקבות

עַקָּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקב
הגייה* ׳akav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ק־ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ עַקָּבִים
עקב חורף
  1. סוג של עוף דורס ממשפחת הנציים, בעל גודל בינוני, גוף מגושם מעט, ומוטת־כנפיים מרשימה.

גיזרון[עריכה]

  • ערבית: عُقَاب (עֻקָאבּ) – עיט.

מידע נוסף[עריכה]

  • מנדלי מו"ס (תולדות הטבע, 1867) הציע את השם "נשר-החתול המצוי" עבור המין "עקב החורף" משום שבמעופו יצעק 'היאה' בקול רם, הדומה להמיית חתול.

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: músvákur‏‏‏‏
  • אנגלית: buzzard‏‏‏‏
  • גרמנית: Bussard‏‏‏‏
  • דנית: musvåge‏‏‏‏
  • הולנדית: buizerd‏‏‏‏
  • הונגרית: ölyv‏‏‏‏
  • טורקית: şahin‏‏‏‏
  • יוונית: γερακίνα‏‏‏‏ (תעתיק: gerakína)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: nosuri)
  • ספרדית: ratonero‏‏‏‏
  • ערבית: حوام‏‏‏‏ (תעתיק: חואם)
  • פולנית: myszołów‏‏‏‏
  • צרפתית: buse‏‏‏‏
  • רומנית: șoricar‏‏‏‏
  • רוסית: канюк‏‏‏‏ (תעתיק: kanjúk)
  • שוודית: ormvråk‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עקב (עוף)
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Buteo
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עקב

עָקֹב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקוב
הגייה* ׳akov
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ק־ב
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות
  1. לשון המקרא עקום וגבוה.
    • ”כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל-הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה“ (ישעיהו מ, פסוק ד)
    • עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל, וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ?“ (ירמיהו יז, פסוק ט)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

עֵקֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקב
הגייה* ekev
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש ע־ק־ב
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא בגלל. סיבה לדבר אחר.
    • ”וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי“ (בראשית כב, פסוק יח)
    • ”וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ו)
    • ”מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ“ (ישעיהו ה, פסוק כג)
    • עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים“ (משלי כב, פסוק ד)
    • עקב התפרצות נגיף המקרנה האזרחים מתבקשים לנעול מגפיים.
  2. לשון המקרא סוף, אחרית, זמן ארוך. עד.

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית. שתי המשמעויות במקרא נגזרו מעָקֵב והפרשנים הציעו דרכים רבות להבנת המילה.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רד"ק: פירושו שכר, והוא מענין עָקֵב כמו שהעקב סוף הגוף כן השכר סוף כי בשכר המעשה יבוא השכר בסוף.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

1

מידע נוסף[עריכה]

  • בפסוק ”יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים הֶאָח הֶאָח“ (תהלים ע, פסוק ד) יש מפרשים כמו שם עצם שכר

ראו גם[עריכה]


השורש עקב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עקום וגבוה, ובהשאלה: רמאי וגאה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ק־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָקַב עוֹקֵב יַעֲקֹב עֲקֹב לַעֲקֹב
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- מְעֻקָּב -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-