על יד

עַל־יַד

שלא בנסמך-עַל־יָד, עַל יָדוֹ

בסמוך ל־, קרוב. אחרי־
- ”וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל־יַד הַיְאֹר“ (שמות ב, פסוק ה)
- ”ה' שֹמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ“ (תהלים קכא, פסוק ה)
- ”הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל־יְדֵיהֶם“ (איוב א, פסוק יד)
- אני גר בעיר החדשה שנבנתה על יד ירושלים.
נעשה בכוחו, או נגרם ממנו, שיוך פעולה לזה שפעל.
- ”ותחית המתים בא על ידי אליהו הנביא זכור לטוב“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)
- ”האב גולה על ידי הבן והבן גולה על ידי האב הכל גולין על ידי ישראל וישראל גולין על ידיהן חוץ מעל ידי גר תושב וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב“ (משנה, מסכת מכות – פרק ב, משנה ג)
- בנין זה שוּפץ על־ידֵי צוות האומנים יוסי וגדי.
- החשוד נחקר על יָדִי ביסודיות, הוא מכחיש כי העבירה בוצעה על ידוֹ.
- היונה מחבבת את הקן שנבנה על ידה יותר מקנים אחרים.
לשון חז"ל [לא בשימוש] בשביל למען.
- ”לא ישחוט אדם על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים אלא מדעתם. אבל שוחט הוא על ידי בנו ובתו הקטנים וע"י עבדו ושפחתו הכנענים“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק ז, הלכה ד)

משמעות

היד במשמעות מקום גם בפסוק ”וְיָד תִהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה“ (דברים כג, פסוק יג) (אב"ע איוב שם)

מילים נרדפות

מידע נוסף

מלבד משמעותן הפשוטה של המילים, גם כביטוי ישנן עוד משמעויות בתנ"ך ובחז"ל, בעיקר במובן כוח ויכולת או שליטה. אך לא משמש בשפת הדיבור.
לשון חז"ל ”מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקל"פ ממעטת על יד מעל"ע“ (משנה, מסכת נידה – פרק א, משנה א) לר"ע ברטנורא משמעותו כנ"ל. אך יש מפרשים 1 'על כוח'.(רש"י) 2.לשון אחורי היד -מידה פחותה.

עַל יָד ב

מעט במנות קטנות.
- ”הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה“ (משלי יכ, פסוק יא)
- המולל מלילות מערב שבת למחר מנפח על יד על יד ואוכל תוספתא ביצה^[1]

מקור

מילולית ביד ולא בכלי שאוסף כמות גדולה

↑ במובאות שונות גם בתלמוד הלשון מיד ליד

[1] במובאות שונות גם בתלמוד הלשון מיד ליד

[1]