המה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הָמָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | המה |
| שורש וגזרה | ה־מ־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השמיע קול עמוק ונמוך בדר"כ כהבעה לסערת רגשות ובעיקר להשתוקקות.
- ”נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה “ (ישעיהו נט, פסוק יא)
- ”יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר“ (תהלים נט, פסוקים ז – טו)
- ”נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו“ (ירמיהו לא, פסוק לד)
- ”הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן“ (ישעיהו יז, פסוק יב)
- ”עַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ“ (ישעיהו טז, פסוק יא)
- ”מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ“ (ירמיהו ד, פסוק יט)
- ”אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה“ (תהלים עז, פסוק ד)
- ”הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ“ (תהלים מו, פסוק ז)
גיזרון[עריכה]
- מילה מקראית
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
מובאות נוספות[עריכה]
- ”הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ “ (ירמיהו לא, פסוק יט) * ”דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו“ (שיר השירים ה, פסוק ד)
| השורש פעל | ||
|---|---|---|
|
הֵמָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | המה |
| הגייה* | Hema |
| חלק דיבר | כינוי גוף |
| מין | רבים זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | לרחוק; הָהֵמָּה |
| כינויי גוף | |||
|---|---|---|---|
| גוף | ראשון | שני | שלישי |
| זכר | אני, אנוכי | אתה | הוא |
| נקבה | אני, אנוכי | את | היא |
| ז"ר | אנו, אנחנו | אתם | הם (המה) |
| נ"ר | אנו, אנחנו | אתן | הן |
- [מליצה] כִּנּוּי גּוּף שְׁלִישִׁי לְרַבִּים; נִסְתָּרִים.
- "אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף/ אַנְחוֹת לֵיל וִימֵי שִׁמּוּרִים/ וְהֵיכָן הֵמָּה הַבַּחוּרִים!" ("תִּרְזָה יָפָה", חיים נחמן ביאליק)
- "אָז בֹּשְּׁתִּי מִגַּלִּים הָרָבִים בַּסְּלָעִים/ שֶׁהֵמָּה, בְּהִתְמוֹלְלָם, שָׁבִים לִרְגָעִים/ וְטוּר מִטּוּר יָרוּם, גַּל יִגְבַּר מִגָּל" ("לֹא רִגְעֵי שְׁנַת, טֶבַע", שאול טשרניחובסקי)
- "שְׂפַת גָּלְיַת תְּחַשֵּׁב יוֹם / דָּוִד זְקֵנָךְ, ורִבּוֹאוֹת מְחָרֶפֶת/ הֵמָּה לְשִׁכְנָם בְּאַרְצוֹתָם כְּמוֹ גָרָב" ("נִגְלֵית יְשָׁרָה", ר' שמואל הנגיד)
- "וָאֶתְמַהּ מֶנְהוּ כִּנְבוֹנִים/ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ/ וָאוֹדֶה כִּי לַכֹּל עִנְיָן" ("עָבַרְתִּי עַל מִבְנֶה", ר' שמואל הנגיד)
- ”הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ“ (בראשית ז', פסוק י"ד)
- ” הַבֹּקֶר אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם“ (בראשית מ"ד, פסוק ג')
- ” וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו: נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ“ (במדבר ג', פסוק ט')
גיזרון[עריכה]
- האות מ' מנוקדת בדגש לתפארת הקריאה.
- הם + ה'-סופית, צורה נסתר-רבים זו נפוצה בעברית מקראית ובלשון מגילת המקדש.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]