מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אדם
הגייה *
adam
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ד־ם
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
אין
שרטוט של אדם בתנוחה האנטומית.
אדם וחווה והנחש.
בעל חיים מהסוג Homo , והמין Homo sapiens בפרט; פרימט תבוני העומד על שתיים שאינו שעיר במיוחד.
”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א , פסוק כו )
”שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם .“ (בראשית ט , פסוק ו )
”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.“ (שמואל א׳ טו , פסוק כט )
”וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת-הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת-מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם .“ (מלכים ב׳ כג , פסוק יד )
”יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי-עָרֶב“ (תהלים קד , פסוק כג )
האדם (1) הראשון על פי התנ"ך .
שם פרטי לזכר
מילה משותפת ונפוצה בשפות שמיות רבות: אוגריתית 𐎀𐎄𐎎 (אַדם),[ 1] כנענית 𐤀𐤃𐤌 (אדם).[ 2]
מקור המילה כנאמר בתנ"ך: ”וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה“ (בראשית ב , פסוק ז ) . גם בלטינית קיים קישור דומה: Homo – אדם לעומת Humus (הומוס ) – אדמה .
Homo sapiens
שם פרטי
ערך בוויקיפדיה:
אדם ציטוטים בוויקיציטוט:
אדם
היה אדום, נצבע אדום.
”זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם“ (איכה ד , פסוק ז )
”בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.“ (מת אב ומת אלול , מאת שמואל הנגיד , בפרויקט בן יהודה )
”הגברת שושנה היתה שטופה כולה באותה מלחמה: פניה אדמו ועיניה היו סגורות.“ (בִּצָּה , מאת צ'כוב , תרגום: א"נ גנסין , בפרויקט בן יהודה )
”אֲקַבֵּל אֶת הַדִּין, אֵין תְּלוּנָה בִּלְבָבִי/ הֵן אָדְמוּ שְׁקִיעוֹתַי וְטָהַר שַׁחֲרִי“ (הַאַתָּה הוּא הַקֵץ? , מאת רחל המשוררת , בפרויקט בן יהודה )
באוגריתית 𐎚𐎀𐎄𐎎 (תאַדם) ו-𐎚𐎛𐎄𐎎 בהוראת תֶאְדַם (בבניין לא ברור לחלוטין).[ 3]
השורש אדם
השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
צבע אדום. כצבע הדם.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
א־ד־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָדַם
אָדֹם
יֶאֲדַם
אֲדַם
לֶאֲדֹם
נִפְעַל
נֶאֱדַם
נֶאֱדָם
יֵאָדֵם
הֵאָדֵם
לְהֵאָדֵם
הִפְעִיל
הֶאֱדִים
מַאֲדִים
יַאֲדִים
הַאֲדֵם
לְהַאֲדִים
הֻפְעַל
הָאֳדַם
מָאֳדָם, מָאָדָּם
יָאֳדַם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִדֵּם [דרושה הבהרה]
מְאַדֵּם
יְאַדֵּם
אַדֵּם
לְאַדֵּם
פֻּעַל
אֻדַּם [ דרוש מקור ]
מְאֻדָּם
יְאֻדַּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַדֵּם
מִתְאַדֵּם
יִתְאַדֵּם
הִתְאַדֵּם
לְהִתְאַדֵּם
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אדום
הגייה *
adom
חלק דיבר
שם־תואר
מין
זכר
שורש
א־ד־ם
דרך תצורה
משקל קָטֹל
נטיות
ר׳ אֲדֻמִּים, אֲדֻמֵּי־; נ׳ אֲדֻמָּה, אֲדֻמַּת־; נ"ר אֲדֻמּוֹת; אֲדֹם־
צבע הדם ; כל צבע בעל אורך גל של בערך 625–740 ננומטר . אורך הגל הארוך ביותר שעין אנושית יכולה לראות.
”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב – הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי; עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ אֱדוֹם.“ (בראשית כה , פסוק ל )
”וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל־הַמָּיִם; וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד, אֶת־הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם.“ (מלכים ב׳ ג , פסוק כב )
”מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ; וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת?“ (ישעיהו סג , פסוק ב )
”רָאִיתִי הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם ; וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה, וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.“ (זכריה א , פסוק ח )
באוגריתית:
כשם עצם, בלשון מצרית קדומה - אידְמי jdmj בהוראת בד פשתן אדום.
כפועל בשפה האכדית - (אָדָמֻ - ada(m)mu); בשפה אוגריתית d-m-? - אַדְמְ; אתיופית עָדֳמְ -addam? במשמעות להאדים ,(להתאפר בצבע) אדום.
נגזר כנראה מהמילה דם . קָטׁל הוא משקל רוב הצבעים (יָרֹק , כָּתֹם , שָׁחֹר , צָהֹב וכו'). כנראה שיש לה קשר גם עם המילה "אדמה".ככול הנראה, המילה "אדם" תיארה במקרא הן את הצבע האדום והן את הצבע החום והיא משמשת במשמעות זהה לזו שבעברית המקראית גם במודל השפה הפרוטו־שמית.
ערך בוויקיפדיה:
אדום תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אדום
השורש אדם
השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
צבע אדום. כצבע הדם.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
א־ד־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָדַם
אָדֹם
יֶאֲדַם
אֲדַם
לֶאֲדֹם
נִפְעַל
נֶאֱדַם
נֶאֱדָם
יֵאָדֵם
הֵאָדֵם
לְהֵאָדֵם
הִפְעִיל
הֶאֱדִים
מַאֲדִים
יַאֲדִים
הַאֲדֵם
לְהַאֲדִים
הֻפְעַל
הָאֳדַם
מָאֳדָם, מָאָדָּם
יָאֳדַם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִדֵּם [דרושה הבהרה]
מְאַדֵּם
יְאַדֵּם
אַדֵּם
לְאַדֵּם
פֻּעַל
אֻדַּם [ דרוש מקור ]
מְאֻדָּם
יְאֻדַּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַדֵּם
מִתְאַדֵּם
יִתְאַדֵּם
הִתְאַדֵּם
לְהִתְאַדֵּם
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אודם
הגייה *
o dem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ד־ם
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ אֳדָמִים; אֹדֶם־, ר׳ אָדְמֵי־
אבן אודם
לשון המקרא אבן יקרה שצבעה אדום , מהמינרל קורונדום ; אחת מאבני החושן .[ 4]
”וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן – טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד.“ (שמות לט , פסוק י )
צבע לשפתיים , ובפרט כזה בגווני אדום .
"וְעַל הַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ סִימָן שֶׁל אֹדֶם וָרֹד / זֶה לֹא סוֹד / שֶׁאַתְּ כְּבָר שֶׁלּוֹ." (מְסִבָּה בְּחַיְפָה , מאת גיל ויין )
האודם החדש שלי עמיד מאד, הוא נשאר כמה ימים.
על פי צבעה האדום . האודם בד"כ בצבע אדום ומוסיף אדמומיות לשפתיים.
יש לציין כי במידה והפסוק המזכיר את האבן נכתב לפני המאה ה-3 לפנה"ס אזי כנראה וזיהוי האודם עם אבן רובי (ruby) הינו שגוי מפני שאבן זו לא היתה ידועה לפני סופה של אותה מאה. תרגום השיבעים מתרגם אודם בהגיית: סרדיון (σάρδιον ) שהיא אבן יקרה בה השתמשו לתכשיטים בחפירות ארכאולוגיות נתגלה שנעשה בה שימוש כחותם בצורת חרפושית, צבעה בגוון בשר-אדם ולכן קרויה קרנליאן .
ערך בוויקיפדיה:
אודם
↑ לוחות UT ’nt II, Krt
↑ KAI 10, 13, 14, 26, 30, 37, 48, 69, 75, 79, 89, 119, 287
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 462, 625; לוח UT Krt, 1 Aqht.
↑ יש המזהים את האודם שבמקרא כאחד ממיני הכלקדון , סרד או קרנליאן.
השורש אדם
השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
צבע אדום. כצבע הדם.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
א־ד־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָדַם
אָדֹם
יֶאֲדַם
אֲדַם
לֶאֲדֹם
נִפְעַל
נֶאֱדַם
נֶאֱדָם
יֵאָדֵם
הֵאָדֵם
לְהֵאָדֵם
הִפְעִיל
הֶאֱדִים
מַאֲדִים
יַאֲדִים
הַאֲדֵם
לְהַאֲדִים
הֻפְעַל
הָאֳדַם
מָאֳדָם, מָאָדָּם
יָאֳדַם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִדֵּם [דרושה הבהרה]
מְאַדֵּם
יְאַדֵּם
אַדֵּם
לְאַדֵּם
פֻּעַל
אֻדַּם [ דרוש מקור ]
מְאֻדָּם
יְאֻדַּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַדֵּם
מִתְאַדֵּם
יִתְאַדֵּם
הִתְאַדֵּם
לְהִתְאַדֵּם
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[3]