יהודה

יְהוּדָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יהודה
הגייה*	yehuda
חלק דיבר	שם פרטי
מין	זכר
שורש	י־ה־ד
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה
נטיות

1. אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא ע"ש בנם הרביעי של יעקב אבינו ולאה אמנו.

   • "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהוה עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (בראשית כט, פסוק לה)
   • "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" (בראשית מט, פסוק ח)
   • "וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב." (במדבר ב, פסוק ג)
   • "יהודה אבנו נֹפך ומפה שלו צבוע כמין שמים ומצוייר עליו אריה" (במדבר רבה, פרשה ב, סימן ז)

2. שמה של ממלכה בתקופת בית ראשון ובתקופת בית שני שעיקר תושביה מתייחסים על שבט יהודה.
3. שמו של אזור בדרום ארץ ישראל, בערך מצפונית לירושלים ודרומה; נחלת שבט יהודה.
4. שם פרטי לזכר.

נגזרות

• יהודי

תרגום

• אנגלית: Judah‏‏‏‏ (1, 2, 4), Judea‏‏‏‏ (2, 3)

ראו גם

• שבטי ישראל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יהודה