יהודה

יְהוּדָה[עריכה]

שבטי ישראל
רְאוּבֵן \| שִׁמְעוֹן \| לֵוִי \| יְהוּדָה \| יִשָּׂשכָר \| זְבֻלוּן \| דָּן \| נַפְתָּלִי \| גָּד \| אָשֵׁר \| אֶפְרַיִם \| מְנַשֶּׁה \| בִּנְיָמִין

אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא ע"ש בנם הרביעי של יעקב אבינו ולאה אמנו.
- ”וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהוה עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה“ (בראשית כט, פסוק לה)
- ”יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה“ (בראשית מט, פסוק ח)
- ”וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.“ (במדבר ב, פסוק ג)
- ”יהודה אבנו נֹפך ומפה שלו צבוע כמין שמים ומצוייר עליו אריה“ (במדבר רבה, פרשה ב, סימן ז)
שמה של ממלכה בתקופת בית ראשון ובתקופת בית שני שעיקר תושביה מתייחסים על שבט יהודה.
שמו של אזור בדרום ארץ ישראל, צפונית לירושלים ודרומה; נחלת שבט יהודה.
שם פרטי לזכר.

עפ"י מסמכים בבלים, בתקופה הפרסית, "אֲל-אִיָחֻדֻ" āl iaḫudu היא "עיר יהודה", היה שמה של ירושלים בפי תושבי יהודה .^[1]

ערך בוויקיפדיה: יהודה

חבלי ארץ ישראל
רמת הגולן	החרמון • החורן • הבשן • הגולן
מישור החוף	הכרמל • השרון • גוש דן • פלשת
עמק הירדן	החולה • הכנרת • הערבה • ים המלח
שדרת ההר	הגליל • השומרון • השפלה • יהודה • הנגב
עבר הירדן	הגלעד • עמון • מואב • אדום