חשן

חשֶׁן[עריכה]

אבני החשֶׁן

אחד מפריטי בגדי השרד שעל הכהן הגדול ללבוש בעת שירות הקודש. החושן, שנקרא גם בכמה מקומות גם "חושן המשפט", היה ריבוע רקום בדים יקרים ומשובץ תריסר אבנים יקרות, אחת לכל אחד משבטי ישראל, שחובר לאפוד ונישא על חזהו של הכהן הגדול. תפקיד החושן היה להכיל את האורים והתומים ולהזכיר את בני ישראל לפני ה'.
- ”וְיִרְכְּסוּ אֶת-הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו אֶל-טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל-חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא-יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.“ (שמות כח, פסוק כח)
- ”וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת-הַחֹשֶׁן וַיִּתֵּן אֶל-הַחֹשֶׁן אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים.“ (ויקרא ח, פסוק ח)

ערבית: חשן خشن בהוראת מחוספס,עשוי-גס.
בלשון יוונית קוינה של תרגום השבעים תרגמו את תיבת חשן מויקרא ח' במילה שהגייתה: אפטיטימה (ἐπιτίθημι) בהוראת כסות,מעטה.

ערך בוויקיפדיה: חושן

בגדי כהן הדיוט: מצנפת | אבנט | מכנסים | כתונת

מוסיף עליהם כהן גדול: ציץ | חושן | אורים ותומים | אפוד | מעיל