מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ראובן
|
הגייה* |
reuven
|
חלק דיבר |
שם פרטי
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
|
- אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של ראובן, בנם הבכור של יַעֲקֹב אבינו וּלֵאָה אמנו.[1]
- ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז.“ (בראשית מט, פסוק ג)
- ”דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה לְצִבְאֹתָם, וְנָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן־שְׁדֵיאוּר“ (במדבר ב, פסוק י)
- ” יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר.“ (דברים לג, פסוק ו)
- ”רְאוּבֵן אַבְנוֹ אֹדֶם וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ אָדֹם וּמְצֻיָּר עָלָיו דּוּדָאִים.“ (במדבר רבה, פרשה ב, סימן ז)
- שבט ראובן היה אחד משניים וחצי השבטים אשר התיישבו בעבר הירדן המזרחי.
- שם עברי לזכר.
- ↑ לפי אטימולוגיה עממית במדרשי חז"ל, השם נגזר מהמילים שאמרה אמו בלידתו: "ראו בן".
קישורים חיצוניים[עריכה]