מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | ראובן |
הגייה* | reuven |
חלק דיבר | שם פרטי |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | |
- אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שם בנם הבכור של יעקב ולאה.
- ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז.“ (בראשית מט, פסוק ג)
- ”דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה לְצִבְאֹתָם, וְנָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן־שְׁדֵיאוּר“ (במדבר ב, פסוק י)
- ” יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר.“ (דברים לג, פסוק ו)
- ”רְאוּבֵן אַבְנוֹ אֹדֶם וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ אָדֹם וּמְצֻיָּר עָלָיו דּוּדָאִים.“ (במדבר רבה, פרשה ב, סימן ז)
- שבט ראובן היה אחד משניים וחצי השבטים אשר התיישבו בעבר הירדן המזרחי.
- שם עברי לזכר.
- לפי מדרשי חז"ל, השם נגזר מהמילים שאמרה אמו בלידתו: "ראו בן".