ישפה

יָשְׁפֵה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ישפה
הגייה*	yashfe
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־פ־י/ה
דרך תצורה	משקל יַקְטֵל
נטיות

אבני החשֶׁן
ראובן אֹדֶם שמעון פִּטְדָה לוי בָּרְקַת
יהודה נֹפֶךְ יששכר סַפִּיר זבולון יָהֲלֹם
דן לֶשֶׁם נפתלי שְׁבוֹ גד אַחְלָמָה
אשר תַּרְשִׁישׁ יוסף שֹׁהַם בנימין יָשְׁפֵה

ישפה

1. אבן חן, מאבני החושן.

   • ”וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי--תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה“ (שמות לט, פסוק יג)
   • ”בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ“ (יחזקאל כח, פסוק יג)

גיזרון

• אכדית בהגיית: יַשְׁפֻּ (𒉌𒌓𒅀𒀸𒁍) היתה אחת מאבני גן העדן של מלך צור. שם האבן מצוי במכתבי אל-עמארנה בצורה: היִשְׁפֻּ, ביוונית קרוייה יָאספיס (ἴασπις). בפשיטתא (תרגום הביבליה) לספר שמות בשפה הסורית, מופיע השם בצורת (ܝܫܦܗ) ישפה. בתרגום אונקלוס בשם ״פַּנְתִּירִי״, יתכן משום חברבורותיה הזהובות כשל פנתר.
• לועזית, בחופף לצורה היוונית־הקדומה והלטינית, ובמקביל למצלול השאול מן העברית־המקראית, בהגיית ג'ספר ״Jasper״.

פרשנים מפרשים

• בספרו "נצח ישראל" לתלמוד בבלי (בבא בתרא עה א), קושר המהר"ל מפראג, את המילה: "ישפה" עם אבן החן "שביב" - ש"הגוון שלו דומה לאש".

תרגום

• אנגלית: jasper‏‏‏‏

ראו גם

• חשן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ישפה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישפה