שני

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁנִּי.

שֵׁנִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שני
הגייה* sheni
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־נ־י/ה ב
דרך תצורה
נטיות נ׳ שֵׁנִית או שְׁנִיָּה, ר׳ שְׁנִיִּים, נ"ר שְׁנִיּוֹת
  1. הבא לאחר זה שבראש.
    • ”אֶת־הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.“ (שמות כט, פסוק לט)
    • ”וַיִּשְׁלַח, רֹכֵב סוּס שֵׁנִי – וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל־אַחֲרָי.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יט)
    • ”בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה, סוּסִים אֲדֻמִּים; וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית, סוּסִים שְׁחֹרִים.“ (זכריה ו, פסוק ב)

גזרון[עריכה]

  • מקראי, מן שנים '2'. מקביל לארמית תִּנְיָין (בחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ, משם עברית תנייני 'משני'), אכדית šanû 'שני', מן šinā 'שניים', פיניקית 𐤔𐤍𐤉‎ (שני)[1].
  • מקור המילה קיים כבר בשפה קדם-שמית בהגיית: תִֿין -ṯin. אכדית: בהגיית -שִׁינַא 𒋛𒅔 šinā . מצרית-קדומה: senui, בהוראת שניים (נקבה - שֶֹנְתִי), ראו גם: ṯnj בהוראת "כפול". מושאלת ללשון קופטית, בהגיית - (snay) ⲥⲛⲁⲩ בהוראת שתיים [2] (ממנה נגזר במצרית עתיקה senu פירוש - שֶני ,עמית. se-nu בהוראת - "תוסף"[3]). ערבית: איתַֿני اِثْنَانِ‎ .
  • צורת הסודר של המילה שניים

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אוקראינית: другий‏‏‏‏ (תעתיק: drúhyj)
  • איטלקית: secondo‏‏‏‏
  • אנגלית: second‏‏‏‏
  • אספרנטו: dua‏‏‏‏
  • בולגרית: втори‏‏‏‏ (תעתיק: vtóri)
  • גרוזינית: მეორე‏‏‏‏ (תעתיק: meore)
  • גרמנית: zweiter‏‏‏‏
  • דנית: anden‏‏‏‏
  • הודית: दूसरा‏‏‏‏ (תעתיק: dūsrā)
  • הולנדית: tweede‏‏‏‏
  • טורקית: ikinci‏‏‏‏
  • יוונית: δεύτερος‏‏‏‏ (תעתיק: défteros)
  • יפנית: 二番目‏‏‏‏ (תעתיק: niban-me), 第二‏‏‏‏ (תעתיק: daini)
  • לטינית: secundum‏‏‏‏
  • נורווגית: andre‏‏‏‏
  • סלובנית: drúgi‏‏‏‏
  • ספרדית: segundo‏‏‏‏
  • ערבית: ثاني‏‏‏‏ (תעתיק: תָ'אנִי)
  • פורטוגלית: segundo‏‏‏‏
  • פולנית: drugi‏‏‏‏
  • פינית: toinen‏‏‏‏
  • פרסית: دوم‏‏‏‏ (תעתיק: דוֹווֹם)
  • צ'כית: druhý‏‏‏‏
  • צרפתית: deuxième‏‏‏‏
  • קוראנית: 둘째‏‏‏‏ (תעתיק: duljjae)
  • קזחית: екінші‏‏‏‏ (תעתיק: ekinşi)
  • רומנית: secund‏‏‏‏
  • רוסית: второй‏‏‏‏ (תעתיק: vtorój)
  • שוודית: andra‏‏‏‏
  • תאילנדית: ที่สอง‏‏‏‏ (תעתיק: têe sŏng)

ראו גם[עריכה]

שֹׁנִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שוני
הגייה* shoni
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־נ־י/ה א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): הבדל.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

שָׁנִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שני
הגייה* shani
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. צבע אדום עז, המופק מתמצית של כנימת־מגן.
    • ”בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶל־שָׁאוּל בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי, עִם־עֲדָנִים – הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב, עַל לְבוּשְׁכֶן.“ (שמואל ב׳ א, פסוק כד)
    • ”לְכוּ־נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה – אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ; אִם־יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע, כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.“ (ישעיהו א, פסוק יח)
  2. שם פרטי לנקבה.

גזרון[עריכה]

  • באכדית, משלח היד של צובעי הטקסטיל נקרא: šintu או šanū.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • יש שיטות שהצבע מופק מעפצים. (ו'תולעת' הוא מראה כמו תולעת בתוך הצבע) לדעת הרמב"ם[4] השם 'שני' כי היה צורך לצבוע בו "פעם שניה".

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שני (צבע)

הערות שוליים[עריכה]

  1. A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 427
  2. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 673
  3. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 603
  4. כך התפארת ישראל בהקדמה לסדר מועד מביא בשמו (פיה"מ פ"ג פרה) אך בדבריו לפנינו לא נמצא